ספר חדש לפרופ' עידית וייס-גל ופרופ' ג'וני גל מציע מסגרת לניבוי והסבר של מידת המעורבות של עובדות ועובדים סוציאליים בעיצוב מדיניות חברתית.
פרופ' עידית וייס-גל מבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל באוניברסיטת תל אביב היא ממייסדי תחום מחקר והוראה יחסית חדש בעבודה סוציאלית: עיצוב ושינוי המדיניות כחלק מהפרקטיקה של עובדות ועובדים סוציאליים. כעת, יחד עם בן זוגה, פרופ' ג'וני גל מהאוניברסיטה העברית, היא מוציאה ספר חדש המציע מסגרת תיאורטית משוכללת ומפורטת להערכת מידת המעורבות של עובדות ועובדים סוציאליים בתהליכי גיבוש מדיניות.
שלום פרופ' וייס-גל, ברכות על הספר החדש. כמתבונן מהצד, למה צריך לנבא את מידת המעורבות של עובדות ועובדים סוציאליים בעיצוב מדיניות חברתית?
"למעורבות כזאת יש ערך רב מהרבה סיבות, וכל אחת מהן סיבה מספיק טובה בפני עצמה. קודם כל, לעובדות ועובדים סוציאליים יש ידע חברתי והבנה מערכתית של בעיות חברתיות שאין לבעלי מקצוע אחרים וראוי שהידע הזה יגיע לשולחן מקבלי ההחלטות בכל נושא בעל השפעה חברתית - וזה פחות או יותר כמעט כל נושא שעולה על הדעת. סיבה שניה היא שהם מכירים את המדיניות היטב כמי שאמונים על יישומה, ולכן גם מכירים בדיוק היכן היא לא מספקת או לא קיימת או שגויה. שלוש, הם מכירים מקרוב את ה'לקוחות' כלומר את הציבור שמושפע מהמדיניות ויכולים לבטא את קולו ואף להשמיע את קולו באופן ישיר בגיבוש המדיניות וזו בעצם דמוקרטיה במובן הכי בסיסי שלה – שיתוף הציבור בקביעת המדיניות. אחרונה חביבה, לעובדות ועובדים סוציאליים יש סט מובנה של ערכים וכישורים שמבטיח פתרונות צודקים יותר, למשל שימת דגש על שיח של זכויות אדם, הכלה של מגוון עמדות, לעיתים מנוגדות, ועבודה משותפת עם גורמים שונים בהגעה ליעד המבוקש".
"כעת, אחרי ששכנענו והצגנו, במחקרים קודמים, את האינטרס הכללי הגדול בשיתוף כמה שיותר רחב של עובדות ועובדים סוציאליים בקבלת החלטות, כמומחים חברתיים, כעת מגיע השלב של לבחון מהם התנאים בהן יכולה להתפתח מעורבות של עובדים סוציאליים בתהליכי עיצוב מדיניות ומהם החסמים או הזרזים שעומדים בפניהם, ולכך בעצם מוקדש הספר החדש".
מידת המעורבות של עובדים סוציאליים בקבלת החלטות בענייני חברה ורווחה היא לא דבר מובנה או מובן מאליו, נניח כמו מידת המעורבות של רופאים בקבלת החלטות מדיניות בעלות השפעות רפואיות?
"לצערי לא לגמרי, אם כי כיום יש תנועה לכיוון של הכרה במומחיות עובדות ועובדים סוציאליים לצורך קביעת מדיניות במסגרות שונות. חלק מהסיבה שעדיין זה לא מובן מאליו נובע ממעמד המקצוע והאופן בו הוא נתפס על ידי קובעי מדיניות. זאת אומרת, אם להמשיך את הדוגמה שלך, רופאים נתפסים באופן טבעי כמומחים רפואיים, ואילו ההתייחסות לעובדות ועובדים סוציאליים כמומחים חברתיים היא פחות אינטואיטיבית והרבה פעמים עובדות ועובדים סוציאליים צריכים להילחם על הגדרתם כמומחים וצריכים להשקיע מאמצים רבים בלשכנע שהם מומחים בתחומים חברתיים שונים וכדאי ורצוי להקשיב להם".
"אבל מעבר לכך, גם אם הם היו נתפסים כמומחים חברתיים, יש המון גורמים נוספים שמשפיעים על מידת המעורבות שלהם בקבלת ההחלטות על מדיניות. למשל, האופן בו העובדות והעובדים הסוציאליים עצמם בכלל תופסים זאת כחלק מתפקידם, מעבר ליישום המדיניות בלבד, או לחילופין המידה בה ראש הרשות המקומית מעוניין לשקול שיקולים חברתיים, שבדרך כלל באים עם דרישה להתחשבות תקציבית באוכלוסיות שונות, כשלעיתים קרובות הן גם אוכלוסיות שקל יותר להתעלם מהן".
"דוגמה לגורם נוסף שמשפיע על מעורבות העובדות והעובדים הסוציאליים בקבלת ההחלטות היא המידה שבה הכללים והנורמות הפוליטיות מעודדות השתתפות כזאת בתהליכי קביעת מדיניות. למשל, בוועדות הכנסת, שכמובן משפיעות על עיצוב המדיניות ובכלל זה גם על החקיקה, יש נוהג של שמיעת בעלי עניין, וזה פותח פתח גם לעובדות ועובדים סוציאליים להיות מעורבים והנוהג הזה לא קיים בכל מדינה".
לאור ריבוי הגורמים והסיבות שמשפיעים על מידת המעורבות בעיצוב המדיניות, כולל האופי האישי של בעל המקצוע האינדיבידואלי, איך אפשר לייצר מסגרת שתנבא את מידת המעורבות של עובדות ועובדים סוציאליים?
"נכון, זה אכן מערך מורכב של גורמים, תנאים ונסיבות. הספר מציע מסגרת מושגית להבנת התופעה של השתתפותם של עובדות ועובדים סוציאליים בתהליכי קביעת מדיניות. הוא פרי פיתוח של מחקר רב שנים, שלי ושל בן זוגי, פרופ' ג'וני גל מהאוניברסיטה העברית, כאשר בכל פעם אנחנו שמים דגש ובוחנים היבט אחר במכלול הגורמים המשפיעים על המעורבות. הרבה מהעבודה הזו נעשתה באמצעות דיאלוג עם סטודנטים שלנו לתואר שני ושלישי ועמיתים למחקר מישראל והעולם. זו הזדמנות להגיד להם תודה כי הדיאלוג הזה במובנים רבים תרם מאוד לפיתוח המסגרת המושגית המוצגת בספר".
למה את מתכוונת במונח מסגרת מושגית?
"הספר מציג תפיסה תיאורטית להסבר המעורבות של עובדים סוציאליים בתהליכי מדיניות, תוך התייחסות לארבע קטגוריות של גורמים: סביבה, הזדמנות, אפשור ומוטיבציה. גורמים אלה קשורים זה לזה ויחד משפיעים על שתי שאלות: האם העובד הסוציאלי יהיה מעורב בהשפעה על מדיניות ובאילו נתיבים הוא יפעל וכיצד. מדובר במסגרת, אמנם מסודרת ומובנית, אשר משאירה הרבה מאוד מקום לפיתוח ולפירוט רחב יותר של הגורמים הרלבנטיים בתוך כל קטגוריה ולכן היא גם פתח וקרקע להרבה מאוד מחקרים נוספים בעתיד. יש בכוחה של המסגרת המוצעת גם לשמש מצע טוב לתכנון הכשרה למעורבות עובדים סוציאליים בהשפעה על מדיניות חברתית".
תוכלי לתת דוגמה לניתוח של גורם שמשפיע על מידת המעורבות של עובדות ועובדים סוציאליים בקבלת החלטות לגבי מדיניות?
"בהחלט. זה גם אולי יעזור להבין עד כמה הגורמים השונים משפיעים זה על זה באופן הדדי. ניקח את הגורם שאנו קוראים לו הזדמנויות מוסדיות, שכולל למשל ברמה המקומית את הנורמות הכתובות והלא כתובות לגבי השתתפות עובדים סוציאליים בקביעת מדיניות עירונית. הנורמות האלה יאפשרו או לא יאפשרו לעובד הסוציאלי להשתתף בתהליכי קביעת מדיניות ויספקו לו הזדמנויות למעורבות. אולם זה לא מספיק. הוא גם צריך שהגוף בו הוא עובד יאפשר לו להשתתף בתהליך קביעת המדיניות וגם שהוא עצמו יראה זאת כחלק מתפקידו, וכן שיהיו לו הכישורים, הידע והמסוגלות הפוליטית".
"המעניין הוא שלעיתים העובד הסוציאלי יכול ליצור לעצמו הזדמנויות מוסדיות להיות מעורב בתהליכי מדיניות. שוחחתי לא מזמן עם מנהלת מחלקת רווחה בעירייה גדולה, והיא סיפרה לי כיצד היא יצרה יש מאין, בזכות קשרים ויכולת שכנוע, נורמה בעירייה לפיה אין דיון בענייני רווחה וחברה בלי נוכחות של עובדת סוציאלית. זו דוגמה להזדמנות מוסדית שנוצרה בזכות גורם אחר – מידת המוטיבציה של אותה מנהלת מחלקה. אפשר גם לבחון את זה מהיבט השאלה של האם זה בכלל חלק מתפקידה של מנהלת מחלקת רווחה להיות מעורבת בגיבוש המדיניות העירונית, ואותה מנהלת האמינה שכן, והפכה זאת ל-'כן'."
"לעיתים עובדות סוציאליות חושבות שכאשר הן עוברות למישור הפוליטי ועוברות להיות מעורבות בתהליכי השפעה על מדיניות הן מפסיקות להיות עובדות סוציאליות מקצועיות. כלומר, הן חשות שזה מערך אחר של ערכים ומיומנויות. אני תמיד מדגישה שהמעבר למעורבות פוליטית הוא הרחבה של תחום הפעולה בעבודה סוציאלית ולא עזיבה שלו".
תודה רבה על השיחה המרתקת ושוב ברכות על הספר!
