ניתוח גיאוגרפי של אפידמיולוגיה פוליטית: כימות מרחבי של סימולטניות בין פוליטיקה למגפות
כדי לחקור את האפשרות להשפעה סימולטאנית (דו צדדית) בין מגפות לפוליטיקה, אנחנו עושים שימוש ברצף האירועים במהלך שנת 2020, שכלל התפרצות של מגיפה עולמית וכחצי שנה לאחר מכן בחירות לנשיאות בהן הפסיד נשיא מכהן (טראמפ, כזכור, הפסיד לביידן). כימות מרחבי עוזר לנו ע״י שימוש ברמות תחלואה (במדדים שונים), אידיאולוגיה פוליטית והצבעה במחוזות בכל רחבי ארה״ב. אנחנו מוצאים שלפולטיקה הייתה השפעה על התפשטות מגיפת הקורנה, אבל השפעה זו הייתה מוגבלת בזמן. נתוני עתק על 250 מיליון אזרחיות ואזרחים ועשרות אלפי נתוני מידע לגבי מחוז ויום מורים על כך שסביב התפרצות המגיפה, אידיאולוגיה פוליטית השפיעה על מדדים שונים של קצת התפשטות המגיפה. הקשר הזה בין פוליטיקה למגיפה היה מתווך ע״י רמות תנועה של אזרחים/ות מחוץ לביתם למטרות שונות - מעבודה ועד פנאי. לעומת זאת, לא נראה שההשפעה בכיוון ההפוך מתקיימת. רמות תחלואה (עפ״י מדדים שונים), לא השפיעו על דפוסי ההצבעה של 150 מיליון הבוחרים/ות בבחירות 2020. שימוש במדדים ובמודלים שונים מראה שלא היה קשר משמעותי בין רמות התחלואה לבין תוצאות הבחירות. טראמפ הפסיד יותר בגלל הדפוסים המוכרים בפוליטיקה האמריקאית של שבטיות וקיטוב, ופחות כתוצאה מהמגיפה.
