האם מצביעים ומפלגות אירו-סקפטיים (מתנגדים לאיחוד אירופה) משפיעים על הקצאת תקציב האיחוד האירופי בין המדינות החברות בו?

במאמר מחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת European Union Politics, פרופ' טל שדה, ד"ר יואב רסקין וד"ר אייל רובינסון מעריכים כיצד השפיעה התקדמות האינטגרציה האירופית על כוח המיקוח של האירו-סקפטיים. המוטיבציה למחקר היא התופעה המפתיעה של ירידת הנתח הלאומי בתקציב דווקא אצל מדינות בהן יש ייצוג גדול בבית המחוקקים למפלגות אירו-סקפטיות.
בהתבסס על ספרות של פדרליזם פיסקאלי באיחוד האירופי ושל הפוליטיקה המוסדית של התהליך התקציבי שלו, החוקרים מוצאים שבמיקוח הבין-ממשלתי, יורו-סקפטיות עממית היא יתרון, אבל אירו-סקפטיות פרלמנטרית לא. כוח המיקוח של מדינה חברה הוא בשיאו במצב שבו עמדות אירו-סקפטיות נפוצות בציבור אך לא בקרב חברי בית המחוקקים, והאפשרות של מהפך אירו-סקפטי בבית המחוקקים מדאיגה את יתר המדינות החברות. אך החוקרים טוענים שהאינטגרציה האירופית מפחיתה את יכולתן של מדינות חברות למנף את האירו-סקפטיות כדי לחלץ ויתורים מתקציב האיחוד האירופי. הסיבה לכך היא שהאירו-סקפטיות הופכת לנפוצה ככל שהאינטגרציה מתקדמת, ולפיכך ערכה כקלף מיקוח פוחת. בנוסף, ככל שמדינות עם בסיס בוחרים אירו-סקפטי רחב זוכות לפטורים שונים בתהליך האינטגרציה, פוחת הרצון מצד יתר המדינות החברות לתגמל את מי שנראה באופן שיטתי כפחות מחויב לאינטגרציה. 
מסקנות המחקר יכולות להיות רלבנטיות למיקוח בין-ממשלתי גם בארגונים אחרים: הן ממשלות המיינסטרים והן ממשלות קיצוניות יכולות להפיק תועלת מפופוליזם ועמדות אנטי-גלובליזציה, אך עם תשואות הולכות ופוחתות. שכיחות ההעדפות הפופוליסטיות בקרב הציבור עשויה להיות חשובה יותר מייצוגן הנוכחי בבית המחוקקים.
 

לקריאת המאמר Big politics, small money: Euroscepticism's diminishing return in EU budget allocations