חרם בין תלמידים- ערן חכים ופרופ' יוסי שביט

במאמר זה מוצגים ממצאים הנוגעים לחרמות בקרב תלמידים בישראל ולהתפלגותם בין תלמידים ובין כיתות, ונידונים הגורמים לקורבנּות בכיתה וההשלכות שלה בהתבסס על מחקרים מישראל ומהעולם.
מנתוני האקלים הכיתתי שנאספו במסגרת המיצ"ב עולה ששיעור המדווחים על חרם בבתי הספר בישראל בשנת 2015 הוא כ-6 אחוזים מכלל התלמידים, וביותר מ-60 אחוזים מהכיתות דיווח תלמיד אחד לפחות כי הוחרם בחודש האחרון.
חרמות נפוצים במיוחד בכיתות בבתי הספר היסודיים. יש מתאם שלילי בין הסיכוי לקורבנות לחרם להשכלת ההורים של התלמיד, וכן להשכלה הממוצעת של ההורים בכיתה. שיעור התלמידים בבתי הספר בחינוך הערבי שדיווחו שהם סובלים
מחרם גבוה במיוחד ועומד על 11 אחוזים מכלל התלמידים, לעומת כ-4 אחוזים מקרב התלמידים בחינוך העברי. נוסף לכך, יש מתאם חיובי בין הסיכוי להיות קורבן לחרם להישגים לימודיים נמוכים במתמטיקה ובאנגלית – גם בפיקוח על השכלת
הורי התלמידים. לאור העובדה שתלמידים בדרגות הכיתה הנמוכות ותלמידים ערבים מדווחים על קורבנות לחרם בשיעורים גבוהים במיוחד, מעודד לגלות שבין 2007 ל-2015 חלה ירידה ניכרת בשיעורי הדיווח בקרבם(ובמידה פחותה גם בקבוצות אחרות). 

למחקר המלא