פינת הנצחה ייחודית לאיתם מגיני ז"ל במועדון הסטודנטים והסטודנטיות

במועדון הסטודנטים והסטודנטיות החדש של הפקולטה למדעי החברה יש פינה צבעונית ומיוחדת שאי אפשר לפספס: ציור קיר מרשים של סצנה מתוך 'מלך האריות', וסביבו משפטי השראה כמו "לא לשאול שאלות שלא נאהב את התשובות שלהן", "חרטטו בביטחון", "בואו נפתח אקסל", וגם "זה צרות של איתם של העתיד". 
זוהי פינת הנצחה ייחודית לאיתם מגיני ז"ל, סטודנט מוכשר שנה ג' למדעי המוח בשילוב פסיכולוגיה ומדעי המחשב, שנרצח בפיגוע טרור ביחד עם חברו הטוב תומר מורד ז"ל, שהיה גם כן תלמיד האוניברסיטה ולמד הנדסה מכנית, ויחד עם ברק לופן ז״ל.  שלושתם נרצחו אשתקד בפיגוע הקשה בבר האילקה שברחוב דיזנגוף. 
את הפינה הייחודית יצרו חבריו וחברותיו ללימודים של איתם: לירון הרוני, דנה כהן, עידן קומיסר, שקד אגלמז, סער שגיא ויובל בונה, ביחד עם אביו של איתם, אייל מגיני, ונטע ורנר, אומנית בת 14 שציירה בכישרון רב את הציור של מלך האריות.
"כמה ימים אחרי שהוא נרצח, הרגשנו שחייבים להנציח את איתם בקמפוס. הרי זה המקום שהוא בילה בו בשנתיים וחצי האחרונות של חייו ונתן את כל כולו", מספרת דנה כהן, שלמדה עם איתם מהיום הראשון שלהם ללימודים. "הציעו לנו את המועדון החדש וזה נראה לנו מאוד מתאים. רצינו שזה יהיה חדר שיהווה הפסקה מהלימודים ומהקושי, שבו תלמידים יקבלו מוטיבציה ויוכלו להירגע". 

החברות והחברים מספרים שהסמל של סימבה שמככב על הקיר הוא קעקוע שהיה לאיתם והסרט עצמו עם המסר don’t worry be happy מתאים לגישה שלו בחיים. "כל האימרות על הקיר הן משפטים שאיתם היה אומר לנו כדי לעודד ולהצחיק אותנו ולהשיב אותנו לשפיות. ועצה של איתם היא משהו שהלוואי שכולם היו זוכים בו. לדעתנו מי שמתבונן בהם יכול להבין שאיתם היה איש חזק, אופטימי ומלא חיים". 
התשובות לשאלה מה הם הכי אהבו באיתם מתנזקות לאחת: "אני חושבת שהכי אהבתי שבמסגרת הלימודים הוא היה שם בשבילי וגם בהמשך, אם נכשלתי בקורסים ובחיפושי עבודה. ידעתי שאני יכולה לשתף אותו בהכל ושהוא ייתן לי עצה וגם יציע דרך שיכולה להקל עליי. הוא פשוט דאג לדחוף אותי למעלה, הרגשתי שאני לא מתמודדת עם זה לבד", אומרת דנה. ״הייתי מכנה את איתם 'סלע האיתן שלנו', כי הוא היה דמות יציבה ובטוחה עבורי, היחיד בעולם שמצליח להשיב אותי לפרופורציות בין רגע. הוא היה זה שהייתי פונה אליו בזמנים של בלבול, של חוסר וודאות, של חוסר אמונה עצמית וגם סתם שרציתי מילה טובה ומפרגנת״, מוסיפה לירון.
בדבריה של לירון לזכרו של איתם בטקס סיום התואר שנערך לפני כ-3 שבועות באוניברסיטה, שבו היה אמור לקבל את התעודה ביחד עם חבריו, אמרה כך: "איתם היה מקור היציבות, השפיות והאופטימיות של חבורת התואר הקטנה שלנו שהתגבשה בתחילת דרכינו כאן. הוא היה כמו אח גדול וחכם שאי אפשר שלא לשאת אליו עיניים בהערצה ובהשתאות. ולא רק אנחנו הערצנו את איתם, אלא כל מי שנקרה בדרכו. היה לו את הקסם הזה שאי אפשר להסביר במילים. הוא היה עבור כולנו מודל לחיקוי בגישתו לחיים: החיים פשוטים והראייה אופטימית, ויחד עם זאת הכול נעשה אצלו בדיוק מופתי, בעבודה קשה וללא ויתורים. וכך הוא הצליח לשלב באופן מושלם את כל תחומי חייו: לימודים, עבודה, בילויים, משפחה, זוגיות, חברים ואינספור שאיפות וחלומות לעתיד. כל האתגרים והקשיים שהיו בדרך מעולם לא גרמו לו להתפשר על אף תחום בחייו, עם כולם הוא התמודד בחריצות ובצ׳יל האופייני לו. כי איתם הבין מהרגע הראשון את מה שאנחנו הבנו, בעל כורחנו, רק בלכתו - צריך ליהנות מהחיים ולמצות כל רגע מהם, לשלב את מה שצריך לעשות עם מה שרוצים לעשות, לשאוף גבוה אך גם ליהנות מהדרך".
המועדון פתוח לכלל הסטודנטיות והסטודנטים ונמצא בקומת המרתף בבניין נפתלי, מול גינת מתנאל. אפשר לעיין בספר הזיכרונות שבו וגם לקחת סטיקר לזכרו. "המקום הזה מחזק את התקווה והאהבה בליבנו, ומאפשר לאיתם להמשיך להיות חלק מאיתנו, ברוחו, בחיוכו ובחכמתו", מסכמים החברים ומזמינים את כולם להגיע.