להיות מספר שתיים: המאבק בין הערוצים 13 ו-14 עולה הילוך

"בתחילת המלחמה כולם חיפשו להתכנס - הצד הימני בערוץ 14, והשאר בקשת 12. במילים אחרות, ערוץ 13 הוא המפסיד העיקרי". הדברים הללו מגובים במחקר ששפירא הוא חלק ממנו. מדובר בצוות מחקר משותף של האוניברסיטה העברית בהובלת נמרוד ניר ואוניברסיטת תל אביב, שבאמצעות מכון אגם בוחן מדי שבוע את השינויים בעמדות הציבור בעקבות אירועי אוקטובר. הסקר האינטרנטי נערך בקרב כ־2,000 נשאלים, כולל החברה הערבית. "מצאנו שהקיטוב בחברה הישראלית עלה מאז פרוץ המלחמה", אומר שפירא. "זה לא שהמצב היה בריא לפני זה, בשל הרפורמה המשפטית, אבל במלחמה כל אחד מהצדדים הפוליטיים האשים את האחר באחריות למחדל. אנשים לא רוצים לאתגר מבחינה פסיכולוגית את תפיסת עולמם, הם מעדיפים מידע שמאשש את השקפתם, וזה משפיע על בחירת המדיה שלהם". המחקר מחדד את העובדה שהבחירה מהיכן לצרוך את המידע לאו דווקא מושפעת מאיכות המידע המשודר. "בדקנו מה חושבים הצופים על הערוצים לפי אמינות, אובייקטיביות ומקצוענות. ניתן לראות שצופי ערוץ 14 צורכים ממנו מידע למרות שהם יודעים שהוא לא מספק תמונה חדשותית טובה על המציאות. בקרב מצביעי הקואליציה, רק 70% סבורים שהוא אמין, 45% סבורים שהוא אובייקטיבי (היתר: מוטה פוליטית), ו־62% מאמינים שהוא מקצועי. "זה סיכון גדול שכל אחת מהקבוצות בישראל עוטפת את עצמה בתיבות תהודה, כיוון שכך אין מקום לדיון שבו ילובנו הדעות, כדי לייצר עמדה עמוקה יותר לגבי המציאות הפוליטית בישראל. ככל שניחשף פחות, העמדות שלנו יהיו יותר ויותר קיצוניות".

לקריאת המאמר המלא