ברכות לד"ר רווית חננאל ועו"ד איילת פישמן על זכייתן במענק מחקר של מפעל הפיס.

על העבודה:

הייתכן כי דרכי פעולתו של גוף בשלטון המקומי החולש על 80% משטחי המדינה וכולל כ- 8% מאוכלוסיית המדינה הינן בגדר נעלם, או למצער אינן מוסדרות באופן מלא? באיזה אופן מוסדרות בישראל הסמכות והאחריות למתן שירותים מוניציפאליים במגזר הכפרי ומהו המודל הרצוי לעניין זה? בשאלות אלה יעסוק המחקר המוצע.
 

המרחב הכפרי בישראל מגוון מאוד מבחינת סוגי היישובים, גודלם, יכולתם הכלכלית והארגונית וסוגי השירותים שהם צורכים. בישראל קיימות 53 מועצות אזוריות הכוללות כ-1,000 יישובים, וכל יישוב מנוהל על ידי וועד מקומי. הוועד הינו גוף נבחר של שלטון מקומי, כך שבמועצה האזורית מתקיים שלטון מקומי דו-רובדי. מקור הסמכויות המוניציפאליות הוא המועצה, אשר רשאית להאציל חלק מסמכויותיה לוועדים.  כיום לא קיימת הסדרה מחייבת – בחוק, בתקנות או בנהלי משרד הפנים, של חלוקת הסמכות והאחריות למתן שירותים מוניציפאליים, בין המועצה האזורית והוועד המקומי. עקב כך קיימת שונות גבוהה בין המועצות השונות ואף בין יישובים שונים בתוך אותה מועצה בנושא זה.  השאלה היא מהו המנגנון הראוי של יחסי הגומלין בין המועצה האזורית לבין יישוביה?

הסדרת יחסי הגומלין בין המועצה האזורית ליישוביה הכרחית היום יותר מתמיד. זאת בעקבות השינויים המשמעותיים שהתרחשו (ועדיין מתרחשים) במגזר הכפרי בישראל בשני העשורים האחרונים, שנוגעים למגוון מישורים (חברתי, כלכלי, דמוגרפי, תקציבי ועוד). כתוצאה משינויים אלה, נוצרו דגמים "חדשים" של יישובים השונים מהדגם היצרני-שיתופי המסורתי (כגון: יישובים קהילתיים, הרחבות ועוד). למרות שינויים משמעותיים אלה, דומה כי טרם נמצא מענה שלם לצרכים המשתנים בכל הנוגע לאופן חלוקת הסמכויות והאחריות בין הגורמים השונים והנושא טרם נחקר באופן מקיף ומעמיק.

מטרת המחקר המוצע היא לבחון את השינויים שחלו ביישובים הכפריים ואת הבעיות הנובעות מהם ולהציע, תוך מבט משווה לעולם, הצעות לפתרון ברמה הסטטוטורית וברמת המדיניות.

במחקר יוגדרו המאפיינים של המגזר הכפרי בישראל ובעולם, יתוארו יחסי הגומלין במשולש: מועצה אזורית – וועד מקומי – ועד אגודה חקלאית, ימופו המודלים של שלטון מקומי במרחב הכפרי בעולם וייסקרו ההתפתחויות המרכזיות שחלו ביחס למגזר זה במדינות שונות. בהמשך נבחן אלו פתרונות ניתן להציע לקשיים ולכשלים במצב הקיים בישראל בהתבסס על מודלים הקיימים בעולם ונפרט הצעות מעשיות לשינויים סטטוטוריים ואחרים אשר יסדירו בצורה טובה ובהירה יותר את מערכת היחסים, הסמכויות ותחומי האחריות בין כל הגופים הרלוונטיים.