חוקרי.ות בית הספר במדיה
החוקרים שלנו במדיה. פרסומים/ ראינות וכתבות על עבודתם של חוקרי בית הספר
שנים האחרונות מתרחבים השימושים שעושים מוסדות המדינה בטכנולוגיות מעקב. הטכנולוגיות החדשות מאפשרות לשלטון לאסוף נתונים אישיים רבים על כל אחד ואחת מאתנו – הרגלים, תחביבים, סגנון חיים, קשרים חברתיים, מצב הרפואי ועוד. בשבועות האחרונים, מופנים החצים לשימושים שעושה המשטרה בטכנולוגיות מעקב, אבל המשטרה ממש לא לבד.
פרופסור דן בן דוד, כלכלן בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת ת"א: "קודם כל יש פה קצת הגזמה בכל פרסום הנתונים של הצמיחה. הרי שנת 2020 הייתה רעה, ירדנו מאוד ועכשיו משווים הכל ל-2020 אז הכל עלה. השאלה אם אנחנו במצב יותר טוב מלפני הקורונה. כלומר מאשר ב-2019".
ד"ר לילך לוריא, החוג ללימודי עבודה, אונ' ת"א,איילת ורשביאק, מנכ"ל קולגה משאבי אנוש,תמר הרן, ראש תחום חינוך,הכשרה ותעסוקה , התאחדות התעשיינים - מעניין הבוקר - עולם העבודה אחרי הקורונה - יותר עובדים מעדיפים להמשיך לעבוד מהבית. - רוב מקומות העבודה מאמצים את שיטת העבודה ההיברידית.
מחקר ראשון מסוגו בעולם, שעורך ד"ר רמי קפלן מבית הספר ללימודי חברה ומדיניות באוניברסיטת תל אביב יחד עם פרופ' דיוויד לוי מאוניברסיטת בוסטון, מסצ'וסטס, בודק את הפוטנציאל המהפכני של רעיון ה"ממשליות אקלים פיננסית" (Financialized Climate Governance) בהפחתת פליטות גזי החממה. הממצאים הראשונים מהמחקר פורסמו כפרק בספר Negotiating Climate Change in Crisis, ומהם עולה כי לפחות כרגע מדובר ביחסי ציבור "ירוקים" למשקיעים בתאגידים המזהמים.
פרק הראשון של "הצילו!" אנחנו מנסים להבין את הסיפור הכי חשוב של החיים שלנו. מה יקרה ממש בקרוב אם לא נקשיב למדעני האקלים וניתן לכדור הארץ להתחמם בשתי מעלות. האורח הראשון שלנו הוא פרופסור דני רבינוביץ' מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בנושאים של איכות הסביבה, התחממות גלובלית, זהות לאומית וגלובליזציה. פרק ראשון בפודאסט "הצילו!" של עיתון "הארץ"
אסור לנו להתבלבל. שינוי השם הוא בעיקר צעד אסטרטגי של חברה שמנסה להסיט את הדיון בציבור מההתנהלות השערורייתית שלה ב-5 השנים האחרונות, ממשבר קיימברידג' אנליטיקה, חוסר הצלחתה בבלימת תנועה של דיסאינפורמציה ופייק ניוז ברשת שלה, הבעיות של האלגוריתם שלה שנטען שמקדם שיח של שנאה ופילוג לקריאת המאמר (גלובס)
ממחקר של ד"ר אלכס גקר מהחוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב ואלכסנדר ברנווגה מאוניברסיטת אמסטרדם. המחקר פורסם בכתב העת Games and Culture. המחקר מצא שכל המשחקים אוספים נתונים רבים על המשתמשים, בהסכמתם, שמשמשים לאתר דרכים שישכנעו אותם לשלם שוב ושוב.
פרופ' דן בן-דוד ואביעד הומינר-רוזנבלום מקרן כצנלסון דנו באולפן ynet במשמעויות הכלכליות של החלטת ליברמן, והאם מדובר בהשפעה חיובית על שילוב חרדים בשוק העבודה. "צעד מתבקש כדי להעביר את המדינה למסלול בר קיימא" או "מהלך דרסטי מדי שלא ישיג את המטרה"?
בכנס שערכה האוניברסיטה על הקשר בין האקדמיה לאיגודי עובדים אמר מנכ״ל האגף להתאגדות בהסתדרות: ״יש הרבה מה לתת ולקבל, אבל חשוב שיהיה קשר של אמון״ | ראש אגף כלכלה בהסתדרות: ״נאבקים ברעיונות של פורום קהלת״
תכנית לימודים לתואר שני בניהול סכסוכים וגישור התכנית מקיימת שני מסלולי לימוד: ללא עבודת גמר (תיזה) ועם עבודת גמר (תיזה) ביחד עם סדנת גישור, מסיימי התכנית יהיו זכאים לתואר "מוסמך אוניברסיטה" בניהול סכסוכים וגישור, המוענק ע"י אוניברסיטת תל-אביב.
לפני כשבועיים פורסם כי הרשת החברתית טיקטוק שכרה שירותי לובינג במסדרונות הכנסת. הידיעה נכתבה מעט בקריצה: נכון שמדובר באפליקציית סרטונים מטופשים, אבל היי, קורים שם דברים רציניים — זוכרים כיצד סבב הלחימה בעזה לפני חודשיים התחיל בטרור הטיקטוק?
רבים מסקרי הבחירות המתפרסמים בתקשורת לוקים בטעויות ובמקום לשקף תמונת מצב קיימת – משפיעים על המצביעים
מחקר של פרופ' אלון טל ומחקר של פרופ' דן בן דוד
למדינה, המשתרעת לאורך 1,300 קילומטרים מהחוף המערבי של המפרץ הפרסי, יש עניין רב בביצור היחסים עם ארצות הברית, בחישוק ברית אזורית נגד איראן ובחיזוק מעמדה האזורי כמגן לפלסטינים מפני האגף המיליטנטי של ממשלות ישראל
פרופ' דניאל דור מהחוג לתקשורת, מתמחה בין היתר בחקר האבולוציה של השפה בראיון לעיתון גלובס: "הסיפור של השפה הוא הסיפור של האבולוציה של האדם", הוא אומר. "ההשפעה של השפה על ההתפתחות של בני האדם היא מכרעת, ומגדירה אותנו לטוב ולרע. למשל, עד שלא הייתה שפה בעולם, לא היה שקר".
ראיון מרתק עם ראש החוג ללימודי עבודה -פרופ' גיא מונדלק מצביע על המהירות שבה חוקי ההעסקה הקיימים מתקשים להדביק את קצב השינויים בעולם שבו יותר ויותר אנשים עובדים בחלקיקי משרות, כפרילנסרים או דרך פלטפורמות רשת. "למה אנחנו מתעסקים רק ביחסי עובד-מעביד? רק לשכירים יש זכויות?"
"לא השקיעו בתשתיות בתחבורה בישראל עד כדי כך שיצרו מחיר ענק לנסוע כל בוקר לעבודה ולחזור כל ערב משם.." פרופ' בן דוד בראיון ל-כאן רקע.
ד"ר סאמי מיעארי מהחוג ללימודי עבודה "מקור הקושי של ערבים להשתלב בשוק התעסוקה הישראלי מתחיל בתיכון..."
הגדלת פערים חברתיים, עלייה בשיעורי הפשיעה ואפילו יותר התאבדויות. המחקרים שעורך ד"ר רם פישמן מדגימים כיצד משבר האקלים פוגע גם בכלכלה, ומשנה לרעה את ההתנהגות האנושית
פליטי אקלים. מועצת זכויות האדם של האו"ם: אסור להחזיר פליטים שנמלטו מארצם בגלל שינויי אקלים. שיחה בנושא עם פרופ' דני רבינוביץ, אנתרופולוג וחוקר אקלים, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. קביעת מועצת זכויות האדם: בעקבות בקשה של תושבי האי קיריבטי לקבל מקלט בניו זילנד. דונלד טראמפ.
פרופ' ניסים מזרחי בראיון מרתק "מי שלוקים בעיוורון הם הליברלים שחושבים שאם יעמידו נציגים מזרחים בראש מפלגת שמאל, המוני מזרחים ימנים ינהרו לקלפיות. הבעיה אינה השליח, הוא טוען. השמאל הליברלי חייב לבחון מחדש את המסר עצמו...."
כמחצית מהילדים בישראל מקבלים חינוך של עולם שלישי, והדמוגרפיה והנתונים שלפניכם מצביעים על כך שיש הכרח בשינוי דרמטי. אחרת, ישראל תתקשה לקיים משק של עולם ראשון, שהוא תנאי הכרחי לקיומו של צבא של עולם ראשון – שבלעדיו אי אפשר להתקיים באזור המסוכן בעולם.
פרופסור חנה הרצוג, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת ת"א: צפוי לצאת ספר חדש על דפוסי הצבעה מגדריים. לנשים יש העדפות ערכיות מלגברים. האם מועמדת אישה תסיט בוחרות בין מפלגות
ד"ר סאמי מיעארי מהחוג ללימודי עבודה, על הפערים בין שתי הכלכלות - היהודית והערבית. לדעתו של ד"ר מיעארי מאז ממשלת רבין, פיתוח כלכלי של החברה הערבית אינו נמצא בראש סדר העדיפויות של הממשלות
השלכות ההתחממות הגלובלית: גלי חום קיצוניים היכו בחודש יולי 2019 באירופה. בגרינלנד, החום גרם להמסת יותר מ-10 מיליון טונות קרח. על האסון האקולוגי, פרופ' אלון טל, חוקר מדיניות אקלים מהחוג למדיניות ציבורית בראיון לגלי צה"ל
מתקפת הרובוטים לא תצמצם את התעסוקה, אבל תגרום לגידול בעבודות הלא שיגרתיות. כך אומר פרופ' גיא מונדלק מהחוג ללימודי עבודה בראיון בידיעות אחרונות לרגל מאה שנה לארגון העבודה הבינלאומי
"עקרונית, אפשר היה לצפות לתוצאות לגמרי הפוכות", אומר פרופ' יוסי שביט מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה.
ראיון עם ד"ר יוסי הרפז, מרצה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה שהקדיש שנות מחקר ואת עבודת הדוקטורט שלו בפרינסטון לנושא האזרחות הכפולה על הביקוש הרב לדרכונים זרים וכיצד ניתן להשיג אותם.
לכתבה בעיתון הארץ לכתבה ב-The M\arker
פרופ' ניסים מזרחי מהחוג לסוציולוגי ואנתרופולוגיה בראיון לכאן תרבות על השלום - למה צריך שלום? מה זה שלום? מה עושים לא נכון ועוד
לראיון המלא (דקה 42)
פרופ' יצחק הברפלד, ראש החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת ת"א, מסביר בראיון לעיתון גלובס, כיצד משפיעים השינויים בשוק העבודה על תוכנית הלימודים, ומדוע יש רק חוג אחד כזה בארץ
בניגוד למגמה בעולם, בישראל דווקא משפחות צעירות עוזבות את העיר הגדולה כך עולה ממחקרן של של שגית אזארי-ויזל דוקטורנטית בחוג למדיניות ציבורית וד"ר רוית חננאל, ראש המעבדה להתחדשות עירונית בחוג שפורסם בעיתון "גלובס"
מחקר חדש של הפרופסורים ינון כהן ונח לוי אפשטיין והחוקר עמית לזרוס מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה חושף: גם בדור השלישי נמשך הפער בשיעור האשכנזים והמזרחים בעלי תואר אקדמי. הפער, שעמד בדור השני על יותר מפי שניים לטובת האשכנזים, אמנם הצטמצם, אבל הסיבה לכך היא ירידה בשיעור האקדמאים האשכנזים
פרופ' אלכנסדרה קלב מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה יחד עם צוות חוקרות מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פיתחו את מדד ההגיוון לשנת 2018 הקובע שנשים השייכות לקבוצות המצויות בתת ייצוג במשק סובלות מהדרה כפולה, ובאופן כללי משכורתן נמוכה באופן משמעותי: בין 48% ל-80% משכר הגברים בתפקידים מקבילים. המדד מדרג עשרים ענפי כלכלה מרכזיים במגזר הפרטי המעסיקים מעל מיליון עובדים וכוללים 40% מהמעסיקים בישראל. המדד מדרג ענפים אלו לפי ציוני ייצוג ושוויוניות שכר.
כתבה נוספת בקישור הבא:
