תסמונת שטוקהולם בפוליטיקה, או למה האפרו-אמריקאים מצביעים לטראמפ?

פרופ׳ אודי זומר, מבית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים, היה יו״ר האקדמיה הישראלית הצעירה והוא ראש הוועדה המדעית של המרכז לחקר ארה״ב, בשיתוף תוכנית פולברייט. זומר פרסם כ-50 מאמרים מדעיים שפיטים בכתבי עת מרכזיים בתחומי ההתמחות שלו וכן 3 ספרים: על מדיניות הפלות השוואתית (בהוצאת הספרים של אוניברסיטת קיימברידג׳, 2019), על זכויות של מיעוטים מיניים בהיבט השוואתי (בהוצאת SUNY Press, 2016) ועל קביעת סדר יום בבית המשפט העליון האמריקאי (בהוצאת Palgrave-MacMillan, 2014). בנוסף, זכה ספרו העוסק בהורים ישראלים באמריקה (2010) לסיקור תקשורתי נרחב.

פרופ׳ זומר מתמחה בפוליטיקה אמריקאית והשוואתית, פוליטיקה של מיניות ומגדר, פוליטיקה של בתי משפט, פוליטיקה של מגפות, יחסי ישראל-ארה״ב, וסייבר. ב-2018 הוביל, בשיתוף פעולה עם צוות רב תחומי מרחבי הקמפוס, לזכייה בקרן של מיליון ש״ח ממחלקת המדינה האמריקאית להקמת המרכז לחקר ארה״ב באוניברסיטה.

מחקרם החדש של פרופ' זומר ושל עידן פרנקו, דוקטורנט במדע המדינה, מספק הסבר מרתק לשאלה כיצד יכולים אפרו-אמריקאים להיות הגורם המשפיע בבחירות בארה"ב ולמה, אם כך, הם מצביעים למועמד שלא תמך בתנועת "Black lives matter".

כנגד כל הסיכויים

עוד טרם נשיאותו של ברק אובמה התברר כי סוגיות הקשורות לגזע משפיעות על התנהגות פוליטית באופן משמעותי. מחקרם של זומר ופרנקו מתרכז בבחירות לנשיאות ארה״ב ב-2016 וב-2020, אבל בניגוד למה שאנחנו עשויים לשער, במיוחד אחרי כהונתו של הנשיא האפרו-אמריקני הראשון בבית הלבן, התוצאות הפתיעו.

"תוצאות סקרים בבחירות של 2016 ושל 2020 מצביעות על כך שטראמפ הצליח להגדיל את תמיכתם של מצביעי קבוצות מיעוט בו," מספר פרופ' זומר. "ההשלכות האלקטורליות של תדמיתו השלילית בכל הקשור לציבור האפרו-אמריקאי – כולל ביקורתו החריפה כנגד תנועת Black Live" Matter" והתבטאויות רבות אחרות בעלות אופי גזעני – השפיעו באופן משני, לכל היותר," מסביר פרופ' זומר. "ב-2020, טראמפ נהנה אפילו מתמיכה גדולה יותר בקרב מצביעים.ות שחורים.ות בהשוואה להישגו מבחירות 2016. כלומר, כנגד כל הסיכויים וכנשיא רפובליקני, טראמפ הצליח להגדיל את התמיכה של מצביעים אפרו-אמריקאים, שבאופן מסורתי נוטים להצביע בשיעורים גדולים מאד למפלגה הדמוקרטית."

מה ההסבר לכך?

"במחקר שערכנו גילינו שיש ערך רב בשימוש במושג "סלידה גזענית" ("racial resentment") כדי להסביר התנהגות פוליטית של בוחרים אפרו-אמריקאים," מספר עידן פרנקו. "סלידה גזענית היא מושג מוכר בחקר הפוליטיקה של הזהויות בהקשר הגזעי, שעד כה נעשה בו שימוש לבחינת תחושות בקרב אמריקאים לבנים כלפי הקהילה השחורה. אם לשפוט לפי הגדרתו המקורית, זה ממש לא צפוי שמושג זה יהיה רלבנטי לתיאור תחושות של הקהילה האפרו-אמריקאית כלפי עצמה."

סלידה גזענית

"סלידה גזענית," מוסיף להסביר פרופ' זומר, "היא תערובת של דפוס חשיבה אנטגוניסטי כלפי שחורים המשלב תחושת עוינות והשפלה. היא נמדדת דרך מידת ההסכמה עם היגדים הקשורים ליחסים בין-גזעיים, כמו למשל: 'אנשים לבנים בארה"ב מחזיקים ביתרונות מסוימים בגלל צבע עורם', 'דורות של עבדות ואפליה יצרו תנאים המקשים על שחורים לפלס את דרכם מחוץ לשכבות החלשות' ו-'לבנים מצליחים להתחמק מעבירות שאפרו-אמריקאים לעולם לא היו מצליחים להתחמק מהן'. ככל שהמשיבים מסכימים פחות עם היגדים אלה, כך הם נחשבים לבעלי סלידה גזענית גדולה יותר, משום שהם מתכחשים למציאות החברתית הקשה של השחורים באמריקה."

למה, אם כן, חשים אפרו-אמריקאים סלידה גזענית כלפי עצמם, בדומה לתחושות שנהוג ליחס לאנשים לבנים בארה"ב? האם זה סוג של "תסמונת שטוקהולם" פוליטית?

"אם נקבל את ההגדרה המקורית של המושג כ'סלידה גזענית', ניתן לראות בעמדות אלה מעין גזענות-עצמית, אבל המחקר שלנו," מתאר פרופ' זומר, "מציע הסבר אחר. אנחנו טוענים כי התנהגותם הפוליטית של מצביעים.ות שחורים.ות כוללת את האופן שבו הם תופסים את תנאי קבוצתם הגזעית כקולקטיב, כמו גם את הצורה בה הם מאמינים שהחברה תופסת את קבוצתם הגזעית. זה מחזיר אותנו לשיח הציבורי בארה"ב בנוגע לאתגריה החברתיים של הקהילה האפרו-אמריקאית והדרכים לפתרונם, שהחל לפני יותר ממאה שנים בהובלתם של דו בויז ושל וושינגטון."

התודעה הכפולה

"דו בויז ביטא תפיסת עולם המדגישה הסברים מערכתיים לבעיותיו של האזרח השחור – שהבולט ביניהם הוא 'התודעה הכפולה'," טוען עידן פרנקו. "מדובר בתחושה פרדוקסאלית שמבטאת בו זמנית את המשיכה של הפרט לקבוצתו ואת אי-יכולתו להימלט מהפיתוי להיטמע במציאות החברתית-פוליטית הגדולה יותר. הוא עסק במושג האפליה הממוסדת וטען כי יש להתייחס לאפרו-אמריקאים כקולקטיב החי בתוך חברה גזענית ומפלה ולכן מצוי מראש בעמדת נחיתות אל מול אמריקאים לבנים. בנוסף, ההיסטוריה של הקהילה השחורה בארה"ב, שחלקה המכריע הגיע בעל כורחו ליבשת אמריקה בגלל מוסד העבדות, תורמת לעמדת נחיתות זו."

עידן פרנקו, דוקטורנט בבית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים

אינדבידואליזם ומימוש עצמי

"התפיסה של דו בויז אפיינה את חלק הארי של המחשבה האפרו-אמריקאית לאורך המאה ה-20, במיוחד בקרב האליטה ובצמתי הכרעה חשובים, כמו מחאת התנועה לזכויות האזרח בשנות ה-60," מסביר פרופ' זומר. "לעומתו, וושינגטון האמין, עשרות שנים קודם לכן, כי בהתאם לרוח האמריקאית הפרט השחור יכול לממש עצמו ללא קשר לצבע עורו. וושינגטון ביטא תפיסה אינדיבידואליסטית, פרגמטיסטית ופייסנית. הוא סבר כי השרשרתן של מסגרות השכלה מקצועית בריכוזי האוכלוסייה השחורה תביא לשיפור מצבה של הקהילה השחורה בארה"ב, דרך הגדלת תרומתם של השחורים לכלכלה האמריקנית, מה שיעלה את ערכם בעיני הציבור הלבן."

"אם נחזור למושג סלידה גזענית," מוסיף להסביר פרופ' זומר, "במחקר שערכנו טענו כי המושג בעצם לא מודד סלידה גזענית, אלא תפיסות שונות של אי-שוויון: בין שחורים המזדהים עם גישתו הקולקטיבית והביקורתית של דו-בויז, לאלה המזדהים עם גישתו האינדיבידואליסטית והפשרנית של וושינגטון. שונות זו טומנת בחובה משקל פוליטי מכריע."

הגורם המכריע

"תוצאות המחקר שלנו," מסכם פרופ' זומר, "הוכיחו בסבירות גבוהה שקבוצת המצביעים.ות השחורים.ות שהפגינו עמדות חריגות בסולם הסלידה הגזענית, השפיעה על תוצאות בחירות 2020. כלומר, אפרו-אמריקאים עם תפיסה חריגה של אי-שוויון גזעי, במיוחד במדינות שבהן הצבעות שחורים משמעותיות – דוגמת פלורידה, ג'ורג'יה, פנסילבניה, אוהיו, צפון קרוליינה, ויסקונסין ומישיגן – יכולים, בסופו של דבר, להיות אלו שיכריעו את תוצאות הבחירות."

דמוקרטיה טובה

זומר ופרנקו גילו כי תוצאות הבחירות בארץ מעידות על דמיון מעניין. "כמו טראמפ, גם נתניהו ניסה למשוך קולות בקרב קבוצה מפתיעה – ערביי ישראל. ואכן, בחינה של תוצאות הבחירות מהסבבים האחרונים מראה שמפלגת הליכוד הגדילה משמעותית את התמיכה של הציבור הערבי בה," מסביר פרופ' זומר ופרנקו מוסיף, "בדומה למקרה של אפרו-אמריקאים וטראמפ, אנליזות ראשוניות שביצענו מראות שבשונה מהסברים סטנדרטיים הקשורים למצב כלכלי, אחד המשתנים המרכזיים להסברת התמיכה של ערבים ישראלים בנתניהו הוא דווקא שיעור ההסכמה עם ההיגד שישראל היא דמוקרטיה טובה. זה מפתיע במיוחד לאור התפיסה הביקורתית של רבים ממנהיגי הציבור הערבי על כך שישראל מפלה את אזרחיה הערבים בצורה מערכתית." האם סלידה גזענית משפיעה גם על תוצאות הבחירות בארץ? את זאת, כך אומרים זומר ופרנקו, יהיה מעניין לחקור.

מחקרם של פרופ' זומר ועידן פרנקו נחשף לראשונה בשנה שעברה בכתבה בוושינגטון פוסט.

כתבה מאת: מיכל בכר