זאב סגל
פרופ' זאב סגל ז"ל (13 בינואר 1947 – 11 בינואר 2011) היה מהוגי וממקימי התוכנית ללימודי מוסמך במדיניות ציבורית למנהלים, ועמד בראשה מהמחזור הראשון עד לפטירתו. לצד עבודתו האקדמית כפרופסור למשפטים שימש גם כפרשן המשפטי של עיתון "הארץ" וחבר הנהלת המערכת וכיהן בוועדות ציבוריות רבות.
סגל היה פרופסור חבר למשפטים בחוג למדיניות ציבורית בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב ולימד גם בפקולטה למשפטים. הוא עסק במשפט חוקתי, משפט מנהלי, אתיקה ציבורית ודיני תקשורת. סגל פרסם שורה של ספרים ומאמרים פורצי דרך בתחומי המחקר וההוראה שבהם עסק.
במלאת שנה לפטירתו נחנך בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה תל אביב אולם על שמו, "אולם זאב סגל", שבו אף מתקיימים היום עיקר לימודי התוכנית.
דברי סטודנטים על פרופ' זאב סגל ז"ל:
לאחרונה התחלתי לגבש לי איזו מחשבה על מה אני הולכת לכתוב במסגרת הדוקטורט. לצורך כך הבנתי שאני חייבת להיכנס לפקולטה למשפטים לקחת כמה קורסים. בחיים לא למדתי משפטים והקורס היחיד במשפטים שלמדתי היה "משפט חוקתי ואתיקה ציבורית", על ידי פרופסור זאב סגל, בחוג למדיניות ציבורית.
אני לא רוצה לדבר על הדרך בה הוא לימד, על זה בטח שמעת מספיק. איזה ידע, איזו שליטה, איזו ממוקדות, איזו בערה בעצמות לעניין החוקתי. תענוג ללמוד ממי שאוהב ומחובר למה שהוא עושה. אבל לא רציתי לדבר על זה.
אני רוצה להגיד לך מה שאמרתי לך כשנפגשנו אצל אילנה: אני אקטיביסטית פוליטית (שמאלנית מניאקית, סכין בגב האומה) ומה שאני רוצה להגיד מגיע גם מהכיוון הזה וגם מהכיוון של הדוקטורט: לילי יקרה, כמעט אין שבוע, שאני לא מצרה על לכתו. כל הזמן הופכת במחשבות מה יכול היה להיות לו היה עדיין נמצא איתנו היום. לא יכולה להשתחרר מהמחשבה כמה היו החיים שלי יכולים להיות שונים. בעלך השפיע עלי עמוקות ודבריו מלווים אותי בהרבה מהדברים שאני עושה. אולי זה הגיל, אולי תפיסת העולם, אבל עדיין קשה לי להבין את הקונספט של בן אדם שנעלם מחייך. אני פשוט לא מצליחה לקלוט את זה. ולא מפסיקה להרהר בהשפעתו על חיי ובחשיבותו לגיבוש ועיצוב התודעה - בן אדם וחוקר ענק. החור שהותיר בלתי נתפס, ואני מניחה שכאשר גם רגש מעורב, אז זה עושה את זה לעוד יותר בלתי נתפס.
אני מסתובבת באוניברסיטה כבר הרבה שנים וכבר היה לי הכבוד ללמוד אצל המצויינים והמשובחים. אני לא משווה וזו לא תחרות, אבל יש אנשים שאתה ממשיך לדבר ולהתפלמס איתם גם אחרי שהשיעור נגמר, ויש כאלה שגם אחרי שהסמסטר נגמר, בודדים הם אלה שנשארים איתך לאורך שנים ובאופן כל כך אינטנסיבי.
חיבוק, ענת
זכות אדירה נפלה בחלקנו, הבוגרים, ללמוד עם פרופ' זאב סגל, זכרונו לברכה, שהיה ראש התכנית
הראשון. פרופ' סגל נפטר במהלך תכנית הלימודים שלנו, המחזור השמיני, ולכתו הותיר בכולנו -
סטודנטים וסגל כאחד - חלל עמוק ביותר. פרופ' סגל היה איש אשכולות, איש מיוחד, שנאבק למען
קידום הדמוקרטיה, זכויות האדם ושלטון החוק. פרשנותו המשפטית, הדרך בה לימד, חוש ההומור,
וכמובן זאב האיש – חסרים לנו עד מאוד. לו רק היה כאן כדי לשמוע את תודתנו והערכתנו לפועלו.
לפני כשלושה חודשים הלך לעולמו גם פרופ' יוסף קטן, זכרונו לברכה, עמו זכינו ללמוד במהלך התכנית.
פרופ' קטן היה אחד החוקרים המובילים והבולטים בארץ בנושא מדיניות רווחה ושירותים חברתיים,
ואחד מעמודי התווך של חקר העבודה הסוציאלית בישראל. גם הוא חסר לנו עד מאוד.
שמי אודי טנא, בן 24, תלמיד בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב וזכיתי ללמוד אצל זאב ז"ל.
כאשר התלבטתי היכן ללמוד לתואר מוסמך, נאמר לי שיש מרצה מיוחד שבשבילו שווה וכדאי ללמוד דווקא באוניברסיטת תל אביב. אציין שבתור אדם דתי התלבטותי גברה, אך לשמחתי החלטתי ללמוד דווקא כאן ובעיקר אצל זאב ז"ל.
זאב גרם לנו, כל תלמידי שנה א', להסתכל על המציאות הכללית בכלל והמשפטית בפרט בעיניים אחרות לגמרי. היו לנו קורסים רבים אך היה מונח - "עכשיו יש שיעור של סגל", לא משנה על מה ידובר, כולנו היינו מרותקים וקשובים.
כשנביאי האומה וגדוליה דיברו על מציאות של שלמות הם השתמשו במונח המוכר: "וגר זאב עם כבש". מציאות זו מתארת מציאות אידאלית ושלמה. לעניות דעתי, בשביל להגיע למציאות מושלמת כזו, יש צורך באנשים שיכולים ויודעים לשלב כל כך הרבה קונפליקטים וניגודים. אנשים כאלו יכולים לגרום לכך שמציאות אחרת תתקיים. זאב ז"ל היה כזה.
זאב ידע להכיל ולכלול כל כך הרבה שילובים. מצד אחד אכפתיות מדהימה ומצד שני דאגה לתכני הלימוד הגבוהים ביותר. אך יותר מכך, הוא אהב אותנו ובאמת רצה שאנחנו, הדתיים – "השונים" אכן נרגיש בבית.
זכיתי ללמוד אצל אדם גדול, כפשוטו, ללא שום כחל ושרק.
אמנם התקופה הייתה קצרה יחסית, אך איכותית ומפרה מאוד.
זאב מוביל ויוביל אותנו ברוחו הגדולה לאורך כל התואר ובטוחני שהוא גאה מאוד בהתקדמותנו.
אציין שבעקבות קורס בודד אחד שלקחתי אתו הבנתי את השפעתה של המערכת השיפוטית ובעקבות כך החלטתי להגיש מועמדות ללשכת הדוברות במשרד המשפטים (אני בוגר לימודי תקשורת בתואר ראשון) ואתמול קיבלתי תשובה חיובית.
אשרי העם שזכה שאלו מוריו, אשרינו שזכינו ללמוד אצלו ותודה לכם על כך שזכינו גם בזכותכם להתקדם ולהצליח!
