פורטל בוגרים

בוגרים נוספים מספרים:

שיר שגיא, כתבת לענייני משטרה, חדשות ערוץ 10

"למדתי לתואר ראשון במסלול דו־חוגי מדעי המדינה ותיאטרון. במקביל ללימודיי בניתי את קריירת העיתונות שלי. לימודי מדעי המדינה במקביל לעבודתי העיתונאית היו קרקע תיאורטית מוצקה ומפרה, שלא אחת הקלה עליי בביצוע משימות עיתונאיות אקטואליות. לא אחת מצאתי אתעצמימנהלת ויכוחים ערים בשיעורים כאלה ואחרים, שנבעו מהשילוב בין התיאוריה למעשה, בין האקדמיה למקצוע. היו קורסים שבהם פגשתי קולגות שלמדו או לימדו, והכיתה הפכה לזירה חיה ונושמת של שיח עיתונאי־אקדמי מהנה. אין ספק שהפן התיאורטי שקיבלתי מלימודיי בפקולטה תרמו במידה רבה ליכולת שלי להיות עיתונאית שיכולה לסקר כל תחום, ולבוא עם מטענים עיוניים לסיקורים שוטפים. לעניות דעתי, עיתונות טובה היא זו המשלבת אקדמיה ועבודת שטח, והחוג למדע המדינה בו למדתי הוא בהחלט גב אקדמי ראוי שהועיל לי רבות."

יהודית יחזקאלי, עיתונאית

למען האמת די התלבטתי אם כדאי לחזור לספסל הלימודים האקדמיים כדי ללמוד תקשורת. מה עוד צריכה עיתונאית שטח יותר משני עשורים ללמוד בנושא התקשורת. נכון, "התקשורת החדשה" הפכה גורם מעצב דעת קהל. בעיקר בתקופה שבה הטרור השליט את השיח הציבורי בארץ, והשפעותיו הקשות ניכרו גם בנו העיתונאים המסקרים. אולי דוקא בשל כך, החלטתי להקדיש שנה אחת לתיאוריה. ללמוד איך האקדמיה קושרת את התכנים וההשפעות של הפוליטיקה, התקשורת והמציאות הישראלית הסוחפת, ואולי גם לפענח את הנעלם הגדול. כיצד זה העיתונאים הנחשבים למובילי דרך בהשפעתם על החברה הישראלית מתפרנסים בדוחק. כן, הון, שלטון ועיתון. פוליטיקה ותקשורת, הקשר הלא מתוקשר. עם המטען הזה נכנסתי לשנת לימודים סוחפת ואינטנסיבית. למדנו, אוי כמה למדנו. עם יד על הלב, לא הייתי מוותרת על דקה מהשנה המאתגרת הזאת. חובה לכל עיתונאי המעוניין לשפר את שדה הראייה המקצועי שלו. להציץ לתובנות המקצוע בעזרת חוקרים ואנשי שם מתחום מדעי המדינה והתקשורת הכתובה והאלקטרונית. ומי בא ללמוד? בכיתה שלנו, שהיא אגב הראשונה שפתחה את החוג לתקשורת פוליטית באוניברסיטת תל־אביב, היו הרבה מפורסמים וידוענים. יהודים, דרוזים וערבים. כן, היו הרבה סקנדלים אבל הם הסתיימו בחיבוקים. למדנו להתווכח, למדנו לחשוב בכלים מדעיים, עד כמה שניתן. הפכנו חבורה שראש החוג ד"ר אמל ג'מאל, לא ישכח ,לדעתי, עוד שנים רבות. אז בגלל שזה השאיר טעם של עוד.

גולן יוכפז, מגיש יומן הבוקר בגל"צ, עורך "אולפן שישי", חדשות ערוץ 2

החלטתי ללמוד גם תואר שלישי. כן היה די קשה אבל סוחף, ראו הוזהרתם. "הלימודים בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל־אביב העניקו לי עומק בהבנת תהליכים, תפיסות ורעיונות שקשה להשיגו במרוצת היום־יום. הלמידה בחוג הפגישה אותי עם רעיונות חדשניים, עם מרצים מעוררי מחשבה, ואפשרה לי גם לחקור תהליכים בתפר שבין מדינה־צבא־וחברה."

אפי בן אברהם, גלי צה"ל

"למדתי בחוג למדע המדינה הן לתואר ראשון והן לתואר שני(מסלול תקשורת פוליטית), הלימודים בחוג אפשרו לי לקנות ידע תיאורטי נרחב שסייע בידי לנתח תהליכים ומגמות המתרחשים סביבנו באופן מעמיק ולעיתים אף ביקורתי. לצד התיאוריה הייתה לי ההזדמנות לפגוש בחוג מרצים דוגמת פרופ' גדעון דורון והפרופ' זאב סגל אשר השכילו לשלב בשיעוריהם לצד התיאוריה האקדמית גם אירועים ותהליכים אקטואליים שפקדו אותנו ובכך אפשרו לסטודנטים ואני בתוכם להתבונן ולבחון את המציאות מפרספקטיבה רחבה ועמוקה יותר."

יובל צלנר, עו"ד

"מספרים על הנשיא ה־ 28 של ארצות הברית, וודרו ווילסון, כי החליט לפרוש מכס נשיאות אוניברסיטת פרינסטון ולהתמודד לתפקיד מושל מדינת ניו־ג'רזי פשוט כי מאס בפוליטיקה. ווילסון, איש מדע המדינה, הפנים כבר ב־ 1910 , כי בחוגים האקדמיים לומדים ומיישמים תיאוריה ופרקטיקה בעת ובעונה אחת. בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל־אביב למדנו קורסים בסיסיים ומתקדמים בהלכות הפוליטיקה. עכשיו עלינו הבוגרים להוכיח את האמרה כי "קשה באימונים, קל בקרב"".

יהונתן אברמסון, משרד ראש הממשלה והסוכנות היהודית (לשעבר)

"החוג למדע המדינה מאפשר לך לנתח ולהבין טוב יותר את המציאות הפוליטית שאנו חיים בה. החוג חושף אותך לתיאוריות, רעיונות ודעות שלא נתקלת בהן בעברוניתן להשתמש בכלים שנותן החוג כדי לפעול ולשנות את החברה הישראלית מבפנים וכדי להסביר אותה ולהבין אותה למתבונן מבחוץ."

רעות בר גיל, יועצת שרת החינוך (לשעבר) , פרופ' יולי תמיר 

"תכני הלימודים בחוג חשפו אותי למגוון נושאים הקשורים בזירה הפוליטית, המדינית והבינלאומית ותרמו לעיצוב השקפת עולמי הפוליטית והחברתית. הידע שרכשתי אפשר לי לבחון את המציאות בראייה אחרת ממה שהכרתי עד כה והעניק לי כלים להתמודדות בעבודתי במערכת הפוליטית לאחר מכן".