גור-אריה אלכסנדר ז"ל
אלכסנדר (אלכס), בן אסתר ויצחק גורה, נולד ביום כ"ט בתמוז תרצ"ח (28.7.1938) בתל-אביב. בהיותו כבן שנתיים עקר עם משפחתו אל אחת משכונותיה של בני-ברק, בה מצאו אלכס וחבריו קרקע פוריה לתעלולים ומעשי שובבות. כבן להורים אנשי תנועת העבודה, נשלח ללמוד בבית-ספר של זרם העובדים, ומכאן אך טבעי היה, שהחל את פעילותו בתנועת "הנוער-העובד", בגיל צעיר למדי. במשך כל תקופת הלימודים בבית הספר השתדל לשלב לימודים עם פעילות תנועתית ומכאן יובן מדוע בחר, עם סיימו את לימודיו בבית הספר היסודי, לפנות לבית-הספר "תיכון-חדש" בתל-אביב. אלכס היה ער במיוחד למה שקרוי "בעיות חברה" ונכון לפעול בתחום זה. כך, מוצאים אנו אותו מקדיש זמן ומרץ מרובים, בעת ובעונה אחת, לפעילות חברתית בבית-הספר (היה יו"ר מועצת התלמידים) ובתנועת הנוער (היה חבר בוועדות למיניהן, ועסק בהדרכת חניכים צעירים).
אלכס גויס לצה"ל במסגרת גרעין "גל-עוז", שנועד להשלים את קיבוץ נחשולים, בשנת 1956, שבועיים לפני "מבצע קדש". למרות נטיית לבו להשתלב במסלול הצבאי של הנח"ל (טירונות, קורס מ"כים וכו'...) הסכים לקבל את דין הגרעין וללכת עם רוב חברי הגרעין במסלול המקובל בנח"ל באותם ימים (הכשרה בנחשולים, טירונות, היאחזות בקציעות, אימון מתקדם - נח"ל מוצנח ושל"ת בנחשולים.) סיפוק מזערי לנטיית לבו מצא בהשתתפות בצעדה בהולנד ב-1957, ובכך שנשלח כ"אחוזים" מאוחרים לקורס מ"כים.
עם שובו מהצבא לנחשולים נרתם אלכס לעבודה באחד מענפי העבודה הקשים במשק, הדיג. הוא עבד כשנתיים על ספינות הדיג "נחשול" ו"גל-עוז" ועם חיסול ענף הדיג במשק, נשלח ללמוד תרבות-הגוף (חינוך גופני) בסמינר הקיבוצים בתל-אביב. בתקופת לימודיו הצטרף אלכס ללהקת המחול של הסתדרות, עמה הופיע בפסטיבלים בארץ ובחו"ל, ובאותה עת היה גם מדריך בתנועת הנוער-העובד. כשסיים את לימודיו בסמינר הקיבוצים, חזר למשקו ועסק בהוראה ובהדרכת-נוער. בשנת 1964 עזב אלכס את נחשולים ופנה ללמוד באוניברסיטת תל-אביב, בחוגים לפסיכולוגיה ולסוציולוגיה. שוב מצרף אלכס פעילות לימודית וחברתית במסגרת ארגוני הסטודנטים (היה יו"ר הסתדרות הסטודנטים בתל- אביב וסיו"ר ההתאחדות של הסטודנטים). זמן קצר לפני סיום לימודיו לתואר הראשון פרצה מלחמת ששת-הימים, והוא נטל בה חלק עם חטיבתו (חטיבה 80). מיד לאחר תום הקרבות, ב-15.6.67, נשא אלכס לאישה את רותי לבית אורבוך. בסיימו לימודיו לא פרש מ"עסקי סטודנטים". להיפך, כאחד ממנהלי איסת"א - משרה בה החזיק עד יום נפילתו - טרח אלכס רבות למען הרחבתו ושגשוגו של מפעל סטודנטים זה ובכך תרם לקירוב סטודנטים בני ארצות ולאומים שונים. בשנות נישואיו הקצרות נולדו לאלכס שתי בנות - ענבר ויערה.
הוא היה אבא "משוגע", גידול בנותיו והטיפול בהן, לרבות אותן מלאכות השמורות בדרך כלל לאמהות בלבד, הפכו לו ל"תחביב" ממש. דמותו, כפי שהיא חקוקה בזיכרונם של אלה שהכירו אותו, ושמעט ממנה יכול אולי הקורא לצייר בנפשו, בעזרת רשימה קצרה זו מקורותיו ומעשיו, היא של "צבר" המחונן במידה גדולה של אהבת החיים, בעל חיוניות- יתירה ובעל מרץ רב, שהופנה לפעילות בתחום החברתי.
בשישה באוקטובר, עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, עשה אלכס בשליחות איסת"א בלונדון. למחרת היום חזר ארצה במטוס הראשון ומיד התייצב ביחידתו שנכללה בחטיבה 55. ביום כ"א בתשרי תשל"ד (17.10.1973) נפל בסרפאום אשר ממערב לתעלת סואץ.
