יוליס בן-זאב ערן ז"ל

בן אילנה וישראל. נולד ביום ח' בתמוז תשל"ח (13.7.1978) ברמת השרון, אח לשרון ורועי. גדל ברמת השרון ולמד בבית-הספר היסודי 'אוסישקין', בחטיבת- הביניים 'קלמן' ובבית-הספר התיכון 'רוטברג'. מהיותו ילד התבלט באופיו המיוחד, בעצמאותו, בגאוותו, בחום ובאהבה אשר הקרין סביבו. ערן היה עלם נאה, בעל יופי וחכמת חיים עם קסם אישי נדיר אשר הביאוהו להיות מחזר ומחוזר, מוקף תמיד בחברים ובחברות. בעל חוש מפותח ליופי ואסתטיקה.

טרם גיוסו לצה"ל החל לעבוד להנאתו כתקליטן במועדון "פסק-זמן" וארגן מסיבות של ילדים ובני נוער. הוא אהב לשמח את הילדים והם אהבו אותו.

בפברואר 1997 התגייס ערן לצה"ל לחיל השלישות. הוא שירת בלשכת הגיוס בתל השומר כמפקד האפסנאות. ערן היה חייל אחראי אשר מילא את תפקידו באופן הראוי לציון, ותרם ליצירת אווירה נוחה ונעימה ביחידה. אהוב ומוערך על ידי חבריו ומפקדיו.

במקביל לשירותו הצבאי המשיך לעבוד כתקליטן.

אהבתו הגדולה היתה אופנועים. בגיל שש-עשרה הוציא רישיון נהיגה על אופנוע. כאשר מלאו לו עשרים-ואחת רכש את האופנוע הכבד, עליו אהב לרכב ועליו מצא את מותו ביום י"א בתשרי תש"ס (21.9.1999). בן עשרים-ואחת היה ערן במותו. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בקרית שאול. הותיר אחריו הורים, אח ואחות.

בן מסור ואוהב למשפחתו וידיד נאמן לחבריו.

חבריו מספרים עליו: "יוליס הוא כזה מן חבר, סמל טוב לב, תוסס, מלא עליצות, נדיבות, תעוזה ומאוד מאוד שובב. במחיצתו הרגיש כל חבר כמו כוכב, שבויים בקסמו וסרים למרותו".

"בלונדיני, יפה תואר, בעל עיניים כחולות זוהרות. תמיד עם חיוך על הפנים, תמיד אוהב, תומך, מחבק ונותן. ילד שאהב את החיים".

השמחה ואהבת החיים שלו הביאו אותו למצות את החיים במלואם.