לחיות טוב – מה בין פסיכולוגיה חיובית לבין תחום הקיימות?

דורית קרת היא ראש החוג למדיניות ציבורית ופרופ' חברה באוניברסיטת תל אביב. היא שוקדת על פיתוח ״קיימות חיובית״ כענף-דעת חדש, המחבר בין מדיניות סביבה לבין פסיכולוגיה חיובית ופרסמה בנושא מאמרים רבים בשנים האחרונות. פרופ' קרת זכתה זה עתה בפרס הרקטור להתחדשות וליצירתיות בהוראה לשנת תשפ"ד עבור הוראת הקורס 'קיימות חיובית'.

מהי פסיכולוגיה חיובית?

"פסיכולוגיה חיובית היא מונח שמאגד בתוכו מגוון רחב של תיאוריות שעוסקות בתפקוד אנושי מיטבי," מסבירה פרופ' קרת, "במילים פשוטות: היא עוסקת ב-'מה זה לחיות טוב?' ומציעה מסגרת להבנת התנהגות אנושית, מוטיבציה להתנהגויות שונות ותהליכי שינוי אנושי."

"בניגוד לפסיכולוגיה מסורתית, שמטרתה המרכזית היא פתרון בעיות וטיפול במצבים לא רצויים, הפסיכולוגיה החיובית מנסחת באופן חיובי וישיר את מטרותיה ומציבה יעדים רצויים לקידום ולטיפוח," מספרת פרופ' קרת. "כלומר, במקום להציב יעדים העוסקים בהפחתת תוצאות בלתי רצויות כמו חרדה, דיכאון וכדומה, פסיכולוגיה חיובית עוסקת בנושאים כמו עידוד חוזקות, יכולות פסיכולוגיות, רגשות חיוביים ועוד. היא מתמקדת בטיפוח משאבים אישיים שמאפשרים לאדם לשגשג ולחיות חיים בעלי מטרה ומשמעות."

קיימות חיובית

פרופ' דורית קרת חקרה את האופן שבו ניתן לשלב בין גישת הפסיכולוגיה החיובית לבין עקרונות הקיימות."קיימות חיובית היא תחום מחקר חדש שמחבר את שדה המדיניות הסביבתית (קיימות) יחד עם פסיכולוגיה חיובית," מסבירה פרופ' קרת ומוסיפה, "כבר היום נאלצת האנושות להתמודד עם אחד המשברים הגדולים ביותר: המשבר הסביבתי. משבר זה מאתגר את החשיבה האנושית באופן תדיר ומחייב שינויים בתפיסות, פרדיגמות ובמסגרות התייחסות. היות ופסיכולוגיה חיובית מתמקדת בקידום מוטיבציות פנימיות לפעולה, היא מסייעת לנו במענה על שאלות כמו איך יוצרים מוטיבציה לפעולה וחוסן להתמודדות עם משברים ושומרים עליהם לאורך זמן? בנוסף, התפתח שדה מחקר חדש בתוך הפסיכולוגיה המכונה "הגישה הישירה". בדומה לכך, גם בשדה המדיניות הסביבתית הגישה הישירה דורשת קידום של מדיניות ופעולות לשיפור מתמיד, ולא רק כתגובה למשבר."

"אחת התהיות שעולה היא האם קיימת בכלל הצדקה לעסוק בתרומת הפרט, כלומר האינדבידואל, למשבר הסביבתי?" שואלת פרופ' קרת, "או שראוי יותר להתמקד בתרומה שיש למדיניות ברמה הבינלאומית, הלאומית והמקומית, על המשבר הסביבתי? הרי לכאורה הן בעלות השפעה רחבה יותר מפעולה אישית של האדם," מקשה פרופ' קרת ומוסיפה להסביר, "קיימת הצדקה לעסוק בתרומת הפרט כי בחירה אישית של כל אחת ואחת מאיתנו בהתנהגות סביבתית יכולה להקטין בעיות סביבתיות. זה נכון גם כשמדובר על בחירות בעלות השפעה קטנה יחסית, כמו למשל צמצום בצריכת החשמל או חיסכון במים, וגם בבחירות בעלות השפעה סביבתית רחבה יותר כמו אמצעי התחבורה שבו אנחנו בוחרים להתנייד, כמה ילדים יהיו לנו ועוד. לבחירה אישית בהתנהגות סביבתית יכולה להיות גם השפעה גדולה יותר באמצעות פעולות קהילתיות וחברתיות, השפעה על נורמות חברתיות ואף יתרה מכך – באמצעות בחירה דמקורטית במפלגה או באדם שמקדמים או לא מקדמים סדר יום סביבתי."

גם וגם

"מחקרים מראים שקיימת חפיפה בין התנהגות סביבתית להתנהגויות שתורמות לטובת הפרט, כמו למשל הגדלת הרווחה הסובייקטיבית או תחושת משמעות," אומרת פרופ' קרת. "אחד הנתיבים העיקריים של תחום הקיימות החיובית הוא לפיכך הבנת התנהגויות 'גם וגם': כאלה שתורמות בו זמנית לרווחת כדור הארץ ולרווחת הפרט. לפסיכולוגיה החיובית יכולה להיות תרומה חשובה להבנת בחירות של 'גם וגם' ולהגדלתן. במסגרת זו נחקרו המרכיבים של שלומות wellbeing)). במחקר התגלה כי תחושת תקווה, שימוש בחוזקות, שליטה עצמית, רגשות חיוביים ומיינדפולנס הם דוגמאות למשאבים אישיים שאם נטפח אותם, נוכל לקדם בו זמנית גם התנהגות סביבתית וגם את רווחתנו," מסבירה פרופ' קרת.

"החיבור בין פסיכולוגיה חיובית לבין קיימות נובע מהעניין המשותף של שני התחומים במושג שלומות wellbeing)) ובקידום אורח חיים איכותי ומקיים. ההפרייה הדדית בין התחומים פיתחה נקודות מבט שונות והאירה היבטים שלא זכו להתייחסות בתחומים המקורים. החיבור הוביל לחשיבה בהקשר למדיניות – כיצד להתאים מדינות שתקדם שינוי אפקטיבי לאורך זמן, מתוך הבנת היבטים שקשורים להתנהגות האנושית."

שישה עקרונות

פרופ' קרת טוענת כי אם אנחנו רוצים ליישם מדיניות סביבה שמתמקדת בשינוי של התנהגות האינדבידואל, כדאי לשים לב לשישה עקרונות חופפים בין פסיכולוגיה חיובית לבין מדיניות ציבורית: 1. להגדיר את השינוי הרצוי במונחים של התנהגות או פעולה, ולא במונחים של מצב נתון. לדוגמה, במקום להגדיר את השינוי הרצוי כהתמודדות עם שינוי האקלים, ניתן להגדיר את השינוי הרצוי כקידום ההתנהגות של חיסכון בחשמל, למשל על-ידי כיבוי המזגן. 2. להציג את השינוי הרצוי בצעדים קטנים, כדי שיהיה בר-השגה. 3. להתמקד בפתרונות במקום בניתוח הבעיות. 4. להתמקד בתוצאות החיובית הצפויות במקום בהיבטים השליליים של ההתנהגות הבלתי רצויה. 5. לחשוב באופן יצירתי על פתרונות. 6. להתמקד בשיפור העתיד במקום בבכי על חלב שנשפך.

"ישראל היא מדינה למודת משברים מסוגים שונים, קיים ערך רב להקניית כישורים שיכולים לשמש אנשים בהתמודדות עם משברים ואתגרים שונים, לא רק סביבתיים," טוענת פרופ' קרת. "ישראל גם מציגה סביבה מיוחדת בהקשר הסביבתי כי היא מאופיינת בתרומה כפולה למשבר הסביבתי – הן בצריכת המשאבים והן בגידול האוכלוסייה. לכן, ארגז הכלים שמציע החיבור בין פסיכולוגיה חיובית לבין קיימות יכול להיות נדבך נוסף וחשוב בהשגת איכות חיים טובה יותר עבור הדורות הבאים."

כתבה מאת מיכל בכר