חגיגת מצויינות במחקר

במהלך 20 השנים האחרונות שותפיי הרופאים ואני פיתחנו טיפול שמטרתו להציל חיים של חולי סרטן – טיפול הניתן סביב תקופת הניתוח ומטרתו מניעה של גרורות סרטניות שעלולות להתפרץ לאחר הסרת הגידול הסרטני (לדוגמא גידול במעי, בשד, בלבלב). הטיפול הוא חדשני מחד, אך מאידך פשוט, ללא תופעות לואי, וזול. הטיפול מבוסס על חסימה של תגובות לחץ אדרנגייות, ותגובות דלקת, אשר כולן מאפיינות את תקופת הניתוח ובאופן סינרגטי מעצימות תהליכים גרורתיים סביב תקופת הניתוח. 
במחקרים שערכנו בבעלי חיים הטיפול נמצא בטוח ומציל חיים. במחקרים קליניים ראשוניים שערכנו בחולי סרטן המעי וחולות סרטן השד הטיפול הוריד סמנים מולקולריים לתהליכים גרורתיים, ואף הקטין חזרה גרורתית במהלך 5 שנים בחולי סרטן מעי. בכוונה תחילה הטיפול אינו נושא רווח כלכלי לחברות תרופות, ומבוסס על תמהיל תרופות קיימות זולות וללא פטנט, ועל שימושן המושכל בזמן ובהקשר מסוימים. 
בהיעדר תמריץ כלכלי לחברות התרופות, בהיעדר פרסום ציבורי ורפואי של אופציה טיפולית/מחקרית זאת, ובהיעדר גורם בעל יוקרה שיקושר עם המחקר ויקדם אתו, אנחנו מתקשים להפעיל מחקרים קליניים גדולים אותם התחלנו, הנחוצים להוכחת יעילות הטיפול כמציל חיים בבני אדם. מחקרים אלו כבר קיבלו אישורי אתיקה במספר בתי חולים בארץ, ואף התחלנו באופן חלקי בגיוס וטיפול בחולי סרטן המעי וסרטן הלבלב. 
ההרצאה תתאר את המדע, הרפואה, הכלכלה, והפוליטיקה מאחורי מסע זה שהוא חלק מרכזי מהקריירה האקדמית שלי, של תלמידי, ושל שותפי הרופאים.
פרופ' שמגר בן-אליהו עומד בראש מעבדת המחקר הנוירו-אימונולוגית בבית הספר למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, בעבר עמד בראש בית הספר לפסיכולוגיה, והיום הינו גם חבר ות"ת. פרופ' בן-אליהו עוסק מזה שני עשורים בחקר הקשר שבין ניתוח להסרת גידול סרטני ראשוני לבין הופעת גרורות והישנות המחלה. כמו כן, עוסק פרופ' בן-אליהו בפיתוח טיפולים תרופתיים המיועדים להפחתת ההשפעה של הורמוני לחץ ודלקת על היחלשות המערכת החיסונית ועל התבססות והתפתחות גרורות סרטניות.

מיד עם קום המדינה, הוקם ממשל צבאי באזורים שבהם התגוררו מרבית התושבים הפלסטינים שנותרו בשטח מדינת ישראל. במסגרת הממשל הצבאי הוטלו על הפלסטינים מגבלות תנועה. מי שהפר את מגבלות התנועה הועמד לדין בבית משפט צבאי. בתי משפט אלו, שיעמדו במוקד ההרצאה, הם מקרה בוחן יחודי של מנגנון משפטי הפועל במסגרת משטר חירום. על פי רוב, למנגנונים אלו מאפיינים טמפוראליים מובהקים – הם משעים את זכויות הפרט לפרק זמן מסויים, כדי למנוע סכנה הצפויה להתרחש בעתיד. לעומת זאת, לבתי המשפט הצבאיים של הממשל הצבאי מאפיינים מרחביים מובהקים - הם השעו את זכויות הפרט באזור תחום, והשיתו אמצעי פיקוח מרחביים. המקרה מאפשר לבחון כיצד משטרי חירום מסוגים שונים מכוננים גבולות משתנים של שייכות לקהילה הפוליטית.

ד"ר אירית בלאס היא עמיתת פוסט-דוקטורט במרכז מינרבה לזכויות אדם באוניברסיטה העברית. את עבודת הדוקטורט שלה "רוקחים ריבונות: בתי משפט צבאיים בישראל 1948 - 1966" כתבה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בהנחיית פרופ' יהודה שנהב. מחקריה של אירית עוסקים בסוציולוגיה של המשפט, ובאופן מיוחד בהפללה וענישה במסגרת משטרי חירום, בזכויות אדם, ובהיסטוריה של שיטות חקירה בישראל. אירית היא כלת מלגת נשיא אוניברסיטת תל אביב לפוסטדוקטורט בחו"ל לשנת 2021, ובשנה הבאה תהיה עמיתת פוסט-דוקטורט במכון לקרימינולוגיה באוניברסיטת אוקספורד.

שינוי עמדות הינו אחד האתגרים החשובים והמורכבים ביותר עמו הפסיכולוגיה החברתית מתמודדת. זאת במטרה לשפר את איכות חייהם של יחידים וקבוצות.  כאשר העמדות הינן בנוגע לנושאים בעלי דחיפות כגון גזענות, חוסר שוויון, ובמיוחד, סכסוכים אלימים בין קבוצות, שינוי העמדות הוא אתגר אף קשה יותר מאחר וא.נשים לעיתים קרובות קפואים בעמדותיהם. לכן, שתי שאלות חשובות עמן אני מתמודד במחקרי הן: ( 1) מהם החסמים הפסיכולוגיים אשר מונעים שינוי עמדות ויישוב סכסוכים בדרכי שלום? ו-( 2) איך אנחנו יכולים לפתח התערבויות פסיכולוגיות שיכולות להתמודד עם החסמים הללו? בהרצאתי, אני אתאר מספר דוגמאות מתוך המחקר שלי מהשנים האחרונות בהן התמקדתי בשאלות מחקר אלו ובחנתי חסמים פסיכולוגיים שונים (קורבנות אישיותית ומטא-תפיסות), וכן התערבויות פסיכולוגיות אשר פיתחתי ובחנתי
( חשיבה פרדוקסלית ו- DEBLASING ) ​אני אסכם בדיון קצר באתגרים מולם אנחנו מתמודדים כשמנסים ליישם התערבויות פסיכולוגיות בשדה, ועל הערך הרב שבשיתוף פעולה בין חוקרות וחוקרים וא.נשים בשטח.

ד"ר בועז המאירי הוא מרצה בכיר בתוכנית לגישור וניהול סכסוכים מאוקטובר 2020. את הדוקטורט בפסיכולוגיה חברתית קיבל מאוניברסיטת תל אביב ב -2019.  בין השנים 2018 ו-2020 עשה פוסטדוקטורט בביה״ס לתקשורת ע״ש אננברג באוניברסיטת פנסילבניה. במחקרו, ד"ר המאירי בוחן חסמים שונים לשינוי עמדות ויישוב סכסוכים ומפתח התערבויות פסיכולוגיות על מנת להתמודד עם החסמים הללו ולקדם יחסים טובים יותר בין קבוצות ויישוב סכסוכים בדרכי שלום. במחקרו הוא בוחן את השאלות האלו במעבדה ובמחקרי שדה בקנה מידה גדול, בקרב אוכלוסיות שונות בקונטקסטים מגוונים מסביב לעולם.

 ד"ר דן זלצר מבית הספר לכלכלה  (בשיתוף פורפ' לירן עינב מאוניברסיטת סטנפור, פרופ' רן בליצר משירותי בריאות כללית ואוניברסיטת בן גוריון ומר יוסף רשבא משירותי בריאות כללית) סוקר עשרות מיליוני ביקורי רופא בכללית בשנים 2019-2020 ובוחן את השפעת המעבר לרפואה מרוחקת בעקבות מגיפת הקורונה על הביקוש לשירותי בריאות ועל החלטות רופאים. 

פרופ' כרמית כץ מבית הספר לעבודה סוציאלית מייסדת הפורום האינטרדיסציפלינירי צדק לילדים בגיל הרך, מייסדת הועדה הציבורית הישראלית לשינוי מדיניות ביחס לפגיעות מיניות בתקופת הילדות , מייסדת הקבוצה הבינלאומית לקידום מעמדם של ילדים בזמן מגפה עולמית ומנהלת תחום המחקר במכון חרוב בהרצאתה: "הסיפור שלך חשוב!". כיצד קולותיהם של ילדי נפגעי אלימות יכולים לסייע בשינוי מדיניות?