סמינר: צדק סביבתי, צריכה וטביעת רגל אקולוגית- כיצד מעמד סוציו אקונומי משפיע על אימוץ דפוסי צריכה בני קיימא
https://us02web.zoom.us/j/84916968837?pwd=WEdYNlo0Q0xvdUI0S3QvOHY4dDgvdz09
ͯ לינק זה ישמש לכל המפגשים בסימסטר א'
גב' מיטל פלג, דוקטורנטית (מנחה: פרופ' אלון טל)
מחקר זה עוסק באופן בו הבדלים סוציו אקונומים המשפיעים על אימוץ דפוסי צריכה בני קיימא וזאת תחת דיסציפלינת המחקר, צדק סביבתי. המחקר בוחן את תרומתם של העשירונים הסוציו אקונומים השונים לטביעת הרגל האקולוגית הכוללת של ישראל, בקטגוריות צריכה שונות וזאת במטרה לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית של ישראל ופערים חברתיים כאחד. המחקר מגדיר צריכה בת קיימא על בסיס ארבעת התעשיות המזהמות ביותר בעולם: תעשיית המזון מן החי, תעשיית הטקסטיל והאופנה, תחבורה וצריכת אנרגיה במגורים, כאשר כל אלו נבחנים דרך טביעת רגל אקולוגית. בנוסף, המחקר מתייחס גם לרכישות באינטרנט וזאת על רקע עליה בשכיחותן ובמידת הפופולריות שלהן ומתוך הבנה כי רכישות באינטרנט מגבירות צריכה עודפת. המחקר הינו כמותי ואיכותני ומשלב בתוכו שאלונים שהועברו ל-600 נבדקים וראיונות אישיים חצי מובנים עם 25 משתתפים. תוצאות המחקר מגלות פערים משמעותיים בצריכה בין העשירונים החברתיים כלכלים השונים בתחומים שונים: בעוד שבמוצרים זולים יחסית כגון מזון וטקסטיל, לעשירונים הנמוכים טביעת רגל אקולוגית גדולה וניכר שחלקם בפגיעה הסביבתית גדול יותר. בכל הנוגע לתחבורה ודפוסי מגורים (הקובעים את צריכת האנרגיה), לעשירונים הגבוהים טביעת רגל אקולוגית משמעותית גדולה יותר ובהתאמה הפגיעה שלהם גדולה יותר גם כן. מראיונות העומק עולה כי 'מעורבות סביבתית' ברמה נמוכה עד בינונית נצפתה בשיעור גבוהה יותר בעשירונים הגבוהים, בעוד ש'מעורבות סביבתית ברמה גבוהה נצפתה במידה שווה בכל העשירונים. 'מעורבות סביבתית' ברמה נמוכה עד בינונית באה לידי ביטוי בפעולות בעלות השפעה נמוכה על טביעת הרגל האקולוגית, כגון מיחזור ורכישת מוצרים המוגדרים כירוקים, וזאת לעומת מעורבות סביבתית ברמה גבוהה הבאה לידי ביטוי בפעולות בעלות מחיר גבוה המחייבות שינוי דפוסים שבשגרה. הגורמים המרכזים להבדלים הם תגמול חברתי, תשתית תומכת ויכולות כלכליות. עוד עולה מן הראיונות כי מחיר המוצר הוא שיקול מרכזי בקרב כל העשירונים והעדר מודעות לצריכה בת קיימא וידע כיצד ליישמה מתקיימים בכל העשירונים גם כן. מממצאי המחקר עולה שעל מנת שמדיניות ציבורית לעידוד צריכה בת קיימא תצליח בצורה מיטבית, עליה להיות מותאמת עשירון סוציו אקונומי. בנוסף ישנו מקום להתערבויות ממשלתיות גדולות ונרחבות יותר בכל הנוגע לצריכה מקיימת, בדגש על אוכלוסיות עניות יותר.
The study evaluates the sustainability of consumption patterns among different socioeconomic deciles based on individual ecological footprints generated by four of the world’s most polluting industries: animal products/meat, textiles, transport, and residential energy. Online shopping is also considered due to its mounting popularity. A national survey, which ensured equal representation of socioeconomic deciles, involving 600 respondents in Israel was conducted, supplemented by follow-up semi-structured personal interviews with 25 participants. Conventional wisdom supports the notion that wealthier segments of society produce greater ecological footprints in all aspects of their consumption. In fact, our findings reveal that patterns are more nuanced and that there are areas in which poorer populations reveal less sustainable consumption patterns: poorer populations in the lower deciles report a greater per capita ecological footprint in their purchases of textiles and food consumption. By contrast, wealthier deciles have relatively larger ecological footprints in the areas of transport and residential patterns (which drive their energy consumption). Results suggest that some of the fundamental assumptions among environmental justice advocates regarding contrasting consumption patterns in affluent and poorer segments of society are not always supported by empirical evidence. Findings also indicate that there is room for greater government interventions to facilitate more sustainable consumption patterns among poorer populations.
קישור למאמר:
https://www.mdpi.com/2071-1050/12/1/231
