השפעת העלאת אחוז החסימה על המפלגות

פרופ' יוסי שיין - אונ' ת"א, ד"ר אורית גלילי צוקר: - מפלגות ותיקות עשויות להישאר בחוץ.
25 ינואר 2015
השפעת העלאת אחוז החסימה על המפלגות

גל גבאי : העלאת אחוז החסימה ל-4 מנדטים, נתפשה כמכשיר שכוון בעיקר נגד המפלגות הערביות, הן דווקא בדרך לאיחוד, אבל ייתכן שהרף הגבוה זה יעלים מהכנסת מפלגות שמבטאות קול ברור בציבור הישראלי כמו ישראל ביתינו, מר"צ ואולי אפילו ש"ס. איך הכנסת תיראה, בלי הקולות שלהם? שלום לפרופ' יוסי שיין, ראש בית הספר לממשל באונ' תל אביב, ושלום לד"ר אורית גלילי צוקר, מומחית למדע המדינה ויועצת לתקשורת פוליטית.
ד"ר אורית גלילי צוקר, מומחית למדע המדינה ויועצת לתקשורת פוליטית : שלום גל.
גל גבאי : מה הסיכוי שייעלמו הקולות האלה שהם כל כך כל כך חלק מהישראליות?
פרופ' יוסי שיין : אז אני לא יודע, אין לי מושג איך, מה מה יהיו התוצאות, אבל את אומרת דבר שהוא מבחינה, מבחינה תיאורטית מעניין. הרי העלאת אחוז החסימה גורמת לאנשים שרוצים להצביע אולי למפלגות האלה, לשנות את הצבעת הכוונה להצבעה אסטרטגית למשל. הם יכולים לחשוב, אם למשל יש עוד כללי משחק, כללי המשחק הם רבים, אחד זה אחוז חסימה, שניים זה אולי המועמד שיזכה במנדטים הרבים ביותר, ייקרא על ידי הנשיא להרכיב. המערכת כל הזמן משתנה. והמצביע פתאום אומר אני אהיה מצביע אסטרטגי ולא מצביע כוונה. בהחלט יכול להיות מצב שבמצב כזה, המפלגות הקטנות כשאנשים חושבים מי ירכיב את הקואליציה ייפגעו, מכיוון שאתה אומר, אם אני אתן את קולי למר"צ, אז אולי זה יבוא על חשבון בוז'י, אם בוז'י לא יהיה יותר גדול מביבי, אז אני לא אוכל לקבל בכלל את התוצאה. מצד שני אתה יכול בהחלט להגיע למסקנה בוא נגיד, שבמידה ומר"צ תיעלם ויעלמו כל הקולות שלה ולא תעבור את אחוז החסימה, אזי גם בוז'י, מבחינת הבלוק ייפגע. ההצבעות האסטרטגיות האלה הן מאוד מאוד מעניינות לגבי הבוחר, והן כמעט נמצאות בכל הפרלמנטים בעולם. כשניים אנחנו יודעים שברגע שיש איזה שינוי מרכיבים קואליציה, אתה אומר אני גם לא רוצה שאדם אחד או שניים יקבעו, וגם רוצים משילות. אז יש הרבה ערכים מסויימים שנמצאים בקונפליקט.
גל גבאי : מה זה יעשה לדמוקרטיה הישראלית, אם תיעלמה המפלגות הללו?
ד"ר אורית גלילי צוקר : אני באופן אישי שיניתי את עמדתי במשך השנים. אני תמיד חשבתי שיצוגיות עדיפה על פני אפקטיביות שלטונית. ובמיוחד ב,
גל גבאי : משילות מה שנקרא.
ד"ר אורית גלילי צוקר : כן, אנחנו קוראים לזה משילות, אבל זה באמת אפקטיביות מול יצוגיות, ואני במשך הרבה מאוד שנים חשבתי שלאור המבנה המיוחד של החברה הישראלית, מאוד מאוד מאוד חשובה היצוגיות, אפילו על חשבון המשילות. אבל מאחר שנערה הייתי וגם זקנתי, וגם ליוויתי פוליטיקאים גם בקמפיינים ב-2009 ברק, וגם עם נתניהו הייתי במשך כמה שנים, אני שיניתי את דעתי מן הקצה אל הקצה, אני חושבת שלא העלו מספיק את אחוז החסימה. לדעתי קרה פה מה שקרה ב-92, שניסו אז לשנות את השיטה, ובסוף עשו הכלאה של שיטה נשיאותית ופרלמנטרית, ויצרו משהו פשוט ששיבש את כל המערכת ... ולכן צריך היה להעלות את אחוז החסימה עוד הרבה יותר, אני חושבת שמפלגות קטנות אין להן מקום היום, אני מסתכלת על שתי דמוקרטיות, כמו ארצות הברית ובריטניה, יש שם שתי מפלגות וכל הקולות, ...
גל גבאי : כן, אבל להם יש מחוזות,
ד"ר אורית גלילי צוקר : כן, נכון, צריך גם להכניס כמובן את המרכיב האיזורי,
גל גבאי : אז אני רוצה באמת לשאול, מה יקרה אם כל אותם אזרחים שכבר לא יהיה להם ביטוי,
פרופ' יוסי שיין : א', א', אני, ידידתי אורית, אני רוצה לחלוק עליה, אין יותר משילות באמריקה מה שיש בישראל. עורבה פרח. אמריקה נמצאת בגרד לוק, יש קונגרס לעומתי לאובמה, תהליך קבלת החלטות נמצא במצב קרדינלי קשה ביותר, אי אפשר לקבל החלטות. אצלנו תמיד קיבלו החלטות, גם שהיה אחוז החסימה אחוז אחד. כך שאין שום קורלציה במחקרים שמראה שיש קורלציה בין אחוז חסימה ליכולת משילות, אין דבר כזה.
ד"ר אורית גלילי צוקר : אני פשוט מתייחסת,
פרופ' יוסי שיין : רק אני אסיים אורית. ושניים, כמובן השאלה היא לגבי יצוגיות. יש חברות שאתה אומר שהחברה מבוססת על פוליטיקה מרכזית, ואין בה סקטורים, ואין בה סגמנטים, ואין בה קבוצות אתניות, ואין בה קבוצות מיעוטים, ולכן אתה אומר, כולם הם במרכז, שתי מפלגות זה מספיק, אבל אני חושב שהמערכת הפרלמנטרית הוכיחה את עצמה בכל העולם כמערכת יותר יציבה, מקבלת החלטות יותר טוב, וגם שאלת היצוגיות. המינון, אחד, שני אחוז, 3.25, אני חושב שהגענו לפלטו של הדבר הזה, לא צריך להעלות את זה יותר כמו בטורקיה ל-10 אחוז, רוב המדינות הפרלמנטריות שאת מסתכלת, נמצאות בדיוק איפה שאנחנו נמצאים. אין שוני, ואני חושב שהגענו לאיזה מצב שאנחנו בהחלט יכולים להיות שבעי רצון, התיקונים היו מינוריים, וזה בסדר.
גל גבאי : זה מינורי להעלות ל-4 אחוז?
פרופ' יוסי שיין : אנחנו לא ב-4, 3 פסיק 25 אחוז,
גל גבאי : או. קיי.
פרופ' יוסי שיין : שזה בהחלט אמרתי הפלטו. אני לא הייתי רוצה שיעלו את זה יותר, כי אז באמת יכולים להיות סגמנטים חשובים בחברה הישראלית, שידחו החוצה.
גל גבאי : אז בוא נחשוב רגע, כי אני כן מוטרדת, מהאופן שבו המיגוון של החברה הישראלית יבוא לידי ביטוי. אם אם אם לא כל, אז איך?
ד"ר אורית גלילי צוקר : כן, אז קודם כל אני חושבת שאם היו מעלים ל-4 אחוז, 4 אחוז גם כן נראה לי שיעור נכון לאחוז חסימה, אני חושבת שהיצוגיות של המערכת הפוליטית הישראלית לא תיפגע, כיוון שאם אנחנו מסתכלים על הסקרים היום, ואנחנו רואים את הירידה של המפלגות שאת ציינת אותן, של ישראל ביתינו של מר"צ ושל ש"ס של אלי ישי, או ש"ס של אריה דרעי, תלוי איך מסתכלים על זה, הביטוי של החלקים האלה, של הסקטורים האלה בחברה הישראלית, ואני בטוחה שאביגדור ליברמן אומר את זה לעצמו, וגם זהבה גלאון אומרת את זה לעצמה, שיצוגים של רוסים, יוצאי ברית המועצות, של שמאל, נמצאים היום, של דתיים, נמצאים היום במפלגות האחרות, במערכת הפוליטית הישראלית, ולכן אני חושבת שהבוחר הישראלי אם הוא יעשה הצבעה אסטרטגית כמו שיוסי מציע ואני מאוד בעד הצבעה אסטרטגית, הוא ימצא את מה שהוא מחפש את המאוויים שלו, גם אם הוא יצביע לגופים, ארגונים פוליטיים יותר גדולים, ואני חושבת שמי שצריכים להפיק לקחים מ, הייתי אומרת גם מהעלאת אחוז החסימה,
גל גבאי : כן,
ד"ר אורית גלילי צוקר : זה בעצם זהבה גלאון, אביגדור ליברמן, אלי ישי, אריה דרעי,
גל גבאי : ו,
ד"ר אורית גלילי צוקר : והמערכת הפוליטית הישראלית לפי דעתי, הולכת עכשיו בכיוון נכון, והיא תשתנה לטובה בשנים הקרובות.
גל גבאי : אני מאוד מודה לשניכם.
ד"ר אורית גלילי צוקר : תודה רבה.

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive