דפוסי הצבעה של נשים, גברים וההבדל בין הדפוסים בנוגע לסוגיות עיקריות כמו ויתור על שטחים, תקציב הביטחון, מיסוי.

פרופ' מיכל שמיר, החוג למדע המדינה, אוניברסיטת תל אביב, על סקר הבחירות האקדמי הישראלי, אשר בודק דפוסי הצבעה של נשים, גברים וההבדל בין הדפוסים בנוגע לסוגיות עיקריות כמו ויתור על שטחים, תקציב הביטחון, מיסוי.

22 דצמבר 2014
פרופ' מיכל שמיר על סקר הבחירות האקדמי הישראלי,

קרן נויבך : בוקר טוב לפרופסור מיכל שמיר.
פרופסור מיכל שמיר : בוקר טוב.
קרן נויבך : החוג למדעי המדינה אוניברסיטת תל אביב, שעומדת בראש קבוצת מחקר שמנהלת שנים ארוכות את סקר הבחירות האקדמי, נכון? זאת ההגדרה המדויקת?
פרופסור מיכל שמיר : האקדמיה הישראלית
קרן נויבך : האקדמיה הי...
פרופסור מיכל שמיר : בקיצור אנחנו קוראים לו ...
קרן נויבך : או.קי. שבודק איך אנחנו מצביעים.
פרופסור מיכל שמיר : נכון.
קרן נויבך : ואנחנו מדברים עכשיו על ההבדלים בין נשים לגברים. ובישראל מתחילים סוף סוף להפנים את מה שלדעתי הוא חלק ממערכת הבחירות האמריקנית כבר הרבה שנים, שלנשים יש אג'נדה משלהם בזמן בחירות.
פרופסור מיכל שמיר : אז אני ארחיב טיפה את היריעה. אכן, רק בבחירות האחרונות, למעשה הייתי אומר שקו פרשת המים היה בחירות 2009, גילינו שאנחנו בעצם לא שונים בחלק גדול מהמדינות בעולם. זה לא רק ארצות הברית, זה גם ממדינות אירופה יודעים כבר די הרבה זמן שדפוס ההצבעה, או נשים מצביעות באופן שונה מגברים והדפוס הוא דומה במובן הזה שנשים מצביעות שמאלה מגברים.
קרן נויבך : או.קי.
פרופסור מיכל שמיר : בארצות הברית אכן מדברים על זה הרבה יותר.
קרן נויבך : נכון. שנשים מצביעות הרבה יותר למפלגה הדמוקרטית באופן מאוד מובהק.
פרופסור מיכל שמיר : נכון. בדיוק. ובאופן עקבי. כלומר, כבר כמה עשרות שנים אנחנו רואים את הדפוס הזה. ובישראל לא ידענו את זה. וכשאני אומרת לא ידענו, אני מתכוונת גם, גם לעצמי, כלומר גם לחוקרים מהאקדמיה, אבל גם לאנשים שעושים את הפוליטיקה, גם הפוליטיקאים וגם האנשים שמנהלים את הקמפיין לא היו מודעים לזה. וב-2009 זה עלה על פני השטח. ב-2009, אני מזכירה לכולנו שהייתה מערכת בחירות מאוד אישית, שזה היה ביבי מול ציפי. ואז זה עלה על פני השטח.
קרן נויבך : אז היה מאוד ברור שנשים יצביעו לציפי לבני כי היא אישה.
פרופסור מיכל שמיר : זה לא היה מאוד ברור, זה העניין, שלא בדיוק חשבנו שזה יקרה.
קרן נויבך : לא. אני מדברת על התוצאות אחרי זה.
פרופסור מיכל שמיר : התוצאות אחרי באופן מובהק, נשים הצביעו יותר לקדימה, לציפי לבני. ואז באמת החלטנו שאנחנו צריכים לחקור את זה יותר לעומק. ויש קבוצת מחקר במסגרת מרכז שוות בואן ליר, שאנחנו כבר שנתיים שלוש קבוצה של כמה וכמה חוקרים וחוקרות שמסתכלים על זה יותר לעומק.
קרן נויבך : ומה מגלים שבודקים עמדות של נשים? בואי נכנס קצת לפרטים עצמם.
פרופסור מיכל שמיר : כן. אז קודם כל מגלים שכמו בבחירות 2009 גם בבחירות 2013 נשים הצביעו יותר לשמאל ולמרכז מאשר לימין ולמפלגות הדתיות. הפער הוא משמעותי, הוא בסדר גודל האמריקאי של תשע נקודות אחוז, כלומר זה לא איזה רבע אחוז או משהו. ומה שמעניין זה שיש,יש לזה מקורות שונים. אנחנו בעצם מצביעים על שני מקורות עיקריים לדפוס הזה. האחד זה עמדות בתחום הכלכלי-חברתי, נשים יותר בעד מדיניות רווחה, יותר בעד מעורבות של המדינה בכלכלה ובחברה. גם כשמבקשים מהן להזדהות במונחים של סוציאליזם, סוציאל דמוקרטיה, לעומת קפיטליזם או נאו ליברליזם, וגם כששואלים שאלות של מדיניות בפועל, של קצבאות וכיוצא בזה. וזה דרך אגב דומה, פחות או יותר בכל העולם. נשים נמצאות בממד הזה שמאלה מגברים. אז זה חלק מהסיפור. ודבר
קרן נויבך : ואני אפרק את זה קצת מתוך הנתונים שירדן סקופ מביאה מכם מהארץ ביום שישי, נשים חושבות, יותר נשים חושבות שהמדינה צריכה להוציא יותר על חינוך, יותר נשים חושבות שהמדינה צריכה להוציא יוצר על קצבאות אבטלה, יותר נשים מגברים. המדינה צריכה להוציא יותר על קצבאות ילדים. כל הדברים האלה יותר נשים מגברים חושבות שהמדינה צריכה להוציא יותר כסף על התחומים האלה של חינוך, רווחה, אבטלה, ילדים וכך הלאה.
פרופסור מיכל שמיר : נכון. אני רק בסוגריים אומר שיש רוב בקרב, גם גברים וגם נשים, שהמדינה תוציא יותר מאשר אותו דבר או פחות.
קרן נויבך : נכון. זה נכון.
פרופסור מיכל שמיר : אבל יש את הפערים העקביים האלה שנשים באופן משמעותי יותר, גם בריאות לעומת גברים.
קרן נויבך : ואז אנחנו מגיעים לנושא המדיני, ושם מתברר שהנשים הישראליות הן דווקא ימניות יותר.
פרופסור מיכל שמיר : נכון.
קרן נויבך : בחלק מהעמדות.
פרופסור מיכל שמיר : בדיוק. אז שם הדפוס הוא פחות עקבי והוא מרתק. אז בנושאים שעל סדר היום נשים יותר ניציות מגברים. כלומר הן פחות תומכות במדינה פלסטינית, הן פחות מסכימות לפינוי של
קרן נויבך : יישובים.
פרופסור מיכל שמיר : כן. ביהודה ושומרון. הן פחות מוכנות לוותר בירושלים, שזה בעצם הנושאים בעיקר שעל סדר היום. הן גם חושבות יותר מגברים שצריך להגדיל את תקציב הביטחון, או.קי.
קרן נויבך : או.קי.
פרופסור מיכל שמיר : אבל מצד שני
קרן נויבך : שזה מעניין כי כאילו הן לא לוקחות, באמת, אני סליחה שאני באה בטענות, אבל אם את רוצה להוציא יותר על חינוך רווחה ובריאות זה צריך לבוא על חשבון משהו, וזה דבר שלהערכתי מרבית האזרחים לא עושים את החישוב הזה.
פרופסור מיכל שמיר : נכון. זה עוד יותר, את צודקת במאה אחוז. זה אפילו עוד יותר בולט, כי כדי כן לנסות להעביר להם את זה, אנחנו קודם כל שואלים אותם אם הם יהיו מוכנים לשלם יותר מסים בשביל להגדיל. ונשים פחות מוכנות, הן יותר בעד להגדיל את כל הדברים כל התחומים אבל הן פחות מוכנות להגדיל מסים.
קרן נויבך : זאת אומרת החיבור הזה שאין ברירה, אם אתה רוצה להוציא יותר על חינוך, בריאות רווחה וגם ביטחון אתה צריך לשלם יותר מסים. החיבור הזה לא קיים.
פרופסור מיכל שמיר : או לפחות הוא לא מאוד חזק, כן. אבל מצד שני, כששואלים למשל שאלה כללית יותר, האם חושבים שצריך להדגיש יותר שיחות שלום, או שיחות או משא ומתן לעומת להגביר את העוצמה הצבאית, אז נשים באופן עקבי יותר מגברים חושבות שצריך משא ומתן. והנתון הכי מעניין, שזה כבר כמה שנים אנחנו בודקים אחורה, אנחנו בודקים את סדרי העדיפויות הערכיים, שזה בעצם העומק של העמדות. מתחת לעמדות יש העדפות ערכיות ואנחנו מבקשים מאנשים לדרג ערכים שונים. ונשים מדרגות את השלום משמעותית יותר גבוה מאשר מדינה עם רוב יהודי, וארץ ישראל השלמה ודמוקרטיה מאשר גברים.
קרן נויבך : או.קי, מעניין.
פרופסור מיכל שמיר : כלומר בתחום הזה הדברים לא ממש...
קרן נויבך : כלומר השלום כערך נתפס אצל נשים כערך יותר גבוה, אבל זה לא, מבחינת הפרקטיקה כששואלים, את מוכנה לפינוי שטחים, אז נשים יותר ימניות בדבר הזה.
פרופסור מיכל שמיר : נכון. ואלה הנושאים שעל סדר היום, כלומר שאנשים הולכים להצביע, ומה שמדברים עליו במערכת הבחירות.
קרן נויבך : כן. יש כאן איזשהי מורכבות. אם היית צריכה, נניח, לייעץ עכשיו לבנמין נתניהו איך להביא נשים שיצביעו לו בבחירות הבאות, מה הוא צריך לעשות?
פרופסור מיכל שמיר : אז דבר ראשון, אני אומר שלו זה יהיה הכי קשה. מקודם הסתכלנו גם על העדפות ההצבעה, כמובן בין המפלגות, והדבר הכי בולט, ברוב המפלגות ההבדלים הם לא מאוד מאוד גדולים, אבל הם באותו כיוון שנשים מעדיפות יותר מפלגות שמאל מרכז ופחות מפלגות ימין. אבל הפער הכי גדול זה לגבי הליכוד ביתנו, לגבי הליכוד, ולגבי נתניהו. שם הפער בין גברים ונשים הוא הכי גדול, והנשים פחות.
קרן נויבך : כלומר נשים פחות הצביעו לליכוד ביתנו.
פרופסור מיכל שמיר : נכון. וגם פחות, ששואלים למשל על אהדה, אז הן פחות אוהבות את נתניהו מגברים.
קרן נויבך : או.קי, מעניין מאוד.
פרופסור מיכל שמיר : כן.
קרן נויבך : יאיר לפיד, אני מניחה, הצליח אצל נשים מאוד בבחירות הקודמות.
פרופסור מיכל שמיר : נכון. אבל זה הנקודה הנוספת שחשוב מאוד להדגיש, וזה שמצאנו ששיקול משמעותי נוסף בהצבעה היה נוכחות של נשים. כלומר אם את זוכרת, כולם זוכרים, בבחירות האחרונות היו לנו שלוש, שלושה מתוך ארבעת המנהיגים במרכז שמאל היו נשים, הייתה שלי יחימוביץ בראשות העבודה וזהבה גלאון בראשות מרצ וציפי לבני בראשות התנועה. וזה היה שיקול משמעותי נוסף בהצבעה של הנשים בעד הגוש שמאל מרכז. כלומר גם העניין הזה שיהיו נשים מועמדות זה שיקול משמעותי אצל נשים בהצבעה.
קרן נויבך : אז מהבחינה הזאת יצחק הרצוג עשה את השיקול הנכון ששם את ציפי לבני ברוטציה עם כל הביקורת המאוד חריפה שהוא חוטף על זה בימים האחרונים או שזה מוקדם עדיין להגיד?
פרופסור מיכל שמיר : אני בטוחה שזה לא היה השיקול שלו, אבל מהנקודת המבט שאנחנו מדברים עליה זה יהיה מועיל, כן.
קרן נויבך : מרתק. נורא נורא מעניין. פרופסור מיכל שמיר, החוג למדעי המדינה, אוניברסיטת תל אביב, תודה רבה שדיברת אתנו הבוקר.
פרופסור מיכל שמיר : תודה לכם.
קרן נויבך : בוקר טוב.

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive