התקשורת של עיריית תל אביב–יפו עם תושביה בעת משבר

נמצאו נקודות לשימור ולשיפור, תוך דגש על כך שיש "לתפור" לכל קהילה את המענה המתאים לה ביותר. חוקרים: אופיר פינס-פז ואורית שוחט-רדום

התקשורת של עיריית תל אביב–יפו עם תושביה בעת משבר

מגפת הקורונה, המשפיעה על חיינו ועל חיי מיליארדי תושבים בעולם מזה מספר חודשים, הביאה לשינוי שמעותי ומתמשך בתחומי חיים רבים. אנשים נשארו ספונים בבתיהם בהוראת הממשלה לתקופה ארוכה, חלקם אף בידוד מלא. בני הגיל השלישי נמנעו מלהיפגש עם בני משפחתם ולהסתייע במעגלי התמיכה אליהם הם מורגלים למשך תקופה ממושכת. מערכת החינוך עצרה באחת ועברה במהירות ללמידה מקוונת. מתנ"סים, מוסדות תרבות, ולמעשה כל פעילויות הפנאי הופסקו כליל, ומוסדות ציבור עירוניים פעלו אף הם במתכונת חירום. שינויים אלו, שהפכו לשגרה חדשה, הביאו לקושי כלכלי משמעותי לחלקים מן האוכלוסייה, לעלייה בצריכת אמצעי תקשורת  ירותים מקוונים ובהיזקקות התושבים לסיוע בתחומים שונים: כלכלי, בריאותי, נפשי ועוד. מנגד, התאפיינה קופת פרוץ המגפה בצמצום צריכה של שירותים רפואיים, צמצום השימוש בתחבורה ציבורית, בהפחתה דרמטית בהיקף השירותים המסופקים על ידי עסקים קטנים ובהפסקה כמעט מוחלטת של צריכת פעילויות תרבות וספורט. תקופה יוצאת דופן זו נהגו רשויות מקומיות שונות באופנים שונים על מנת לסייע לתושביהן.

לקריאת המחקר המלא

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>