תזות
עדי שפירו
התזה שלי עוסקת בדרך בה אנשים שיש להם סוכרת מסוג 1 בישראל מדברים על מצבם הרפואי עם הסביבה הקרובה שלהם (משפחה, חברים, קולגות).
הטיפול האדם שיש לו סוכרת והדרך אותה הוא עובר הם תהליך מתמשך ודינמי. לאור כל זאת, ובשל כך שמדובר במחלה כרונית, אותם אנשים צריכים להתמודד עם מצבם הרפואי על בסיס יומיומי ולכן הסתגלות למצבים חדשים כמו מציאת עבודה או זוגיות עשויים להיות מאתגרים עבורם. בנוסף, ייתכן שישנה בורות כמו גם סטראוטיפים בנוגע לסוכרת ולכן אותם אנשים יכולים להימצא במצבים בהם הם צריכים להסביר על הסוכרת - מה שעלול לשים אותם במצב פגיע.
המחקר ייעשה בשיטה איכותנית, ריאיונות עומק עם אנשים שיש להם סוכרת מסוג 1 בטווח הגילים 35-25
גיל שרון
מנחה: פרופ שירה דביר-גבירצמן
התזה שלי עוסקת בקשר בין אמון בפייק ניוז לאמון בתקשורת חדשות המיינסטרים בציבור האמריקאי. כאשר האמון בתקשורת מקוטב מאי פעם בחברה האמריקאית ופייק ניוז הפך לחלק מדיאטת המידע החדשותי של האזרחים האמריקאים, חשוב להבין את הקשר בין התופעות. במרכז המחקר נחשפים אמריקאים בוגרים לכתבות פייק ניוז ונמדדת רמת האמון שלהם בתוכן הכתבות. במקביל נמדדת רמת האמון שלהם בתקשורת החדשות. בסילוק פרמטרים אחרים, כמו נטייה פוליטית, נוכל להבין האם ישנו קשר בין אמון בתקשורת לאמון בפייק ניוז.
גיא רוזנר
מנחה: פרופ שירה דביר-גבירצמן
עבודת התזה שלי היא בהנחייתה של פרופ' שירה דביר-גבירצמן. היא עוסקת בתפיסות של קיטוב פוליטי ברשתות חברתיות בהתבסס על המזמינויות הנתפסות של כל רשת. השתמשנו בסקר מקוון על מנת לאסוף נתונים מ-1550 משתמשים אמריקאיים ב-5 הרשתות החברתיות הנפוצות באמריקה (פייסבוק, אינסטגרם, סנאפצ'אט, יוטיוב וטוויטר). אנחנו בודקים את התפיסות שלהם של קיטוב מפלגתי ורגשי, ומנסים למצא קשרים ככל שיתקיימו בינן לבין התפיסה שלהם את המזמינויות (affordances) השונות של כל רשת - רוחב פס, אנונימיות, קלות לעריכה, עמידות המידע וכו'. אנו מניחים כי כאשר משתמשים חשים שברשת שהם משתמשים בה קיימת או לא קיימת במידה אחרת מזמינות מסוימת, הדבר עשוי להשפיע על ההתנהגות, השיח או התפיסה שלהם של שיח פוליטי. הייחוד פה הוא המיקוד בערכים נתפסים (הן בעבור הקיטוב הפוליטי והן בעבור המזמינויות עצמן) היכן שעד היום מחקרים דומים (מעבר לעובדה שלא היו כה רחבים ביריעה שלה) התמקדו במקום זאת בערכים "אובייקטיביים" לכאורה. לפי שיטה זו, מה שעשוי להתרחש כאן אינה השפעה בהכרח שמעברת, למשל, קיטוב פוליטי שבאמת קיים או לא קיים במדינה אלא של התפיסה שיש קיטוב פוליטי שמתקבלת משימוש ברשתות חברתיות ("כולם באינטרנט מרגישים שהם אי של שפיות בים של קיצונים").
אופיר נווה
מנחה: פרופ' אלעד שגב
עבודת התזה שלי בוחנת את תדמיתן של מדינות כפי שעולה משיח בקבוצה בינלאומית של מטיילות בפייסבוק. תדמיתן של מדינות הוא נושא דינמי ומאוד מתפתח בחקר התקשורת בייחוד בעידן הרשתות החברתיות כיוון שיכול להשפיע על עתידן הכלכלי והפוליטי של מדינות. אני מנתחת את המידע המצוי ברשת החברתית אודות תדמיתן של מדינות בהיבט התיירותי, ובוחנת אלו נושאים ומסגורים עולים בהקשר של כל מדינה. אני משתמשת במודל קיים לפיו תדמיתן של מדינות מורכבת מארבעה ממדים: פונקציונלי, נורמטיבי, אסתטי ורגשי. אני מזהה את הממדים בשיח, בוחנת את היחסים ביניהם, ומשווה בין השיח על המדינות השונות.
נבט מזור
מנחה פרופ אלעד שגב
המחקר שלי בוחן כיצד האינסטגרם מציג ומשפיע על אידיאל ה"אושר" בחברה שלנו.
תוך התבססות על תיאוריית הקולטיבציה, ייערך ניתוח תוכן כמותני רחב-היקף שייבחן האם קיימת הטיית חיוביות באלגוריתם של אינסטגרם, שמוביל אנשים לקבל תכנים "מאושרים" ללא קשר להעדפותיהם - ובנוסף, ייבחן כיצד בדיוק ה"אושר" מתבטא באינסטגרם ואילו תחומים (כדוג' צרכנות, טיולים, פסיכולוגיה חיובית וכו') מקושרים ברשת זאת ל"אושר"
ילנה ורבצ׳ן
מנחה ד״ר מירב שהם.
התזה תבדוק את היסטוריית ומקורות האימוג׳י, החל תקשורת בין-אישית, תקשורת לא מילולית, ועד פארא-שפה. בחלק המתודולוגי משוער כי האימוג׳י מגדיל את תחושת הקירבה בין המוען לנמען, הגדלה של תחושת הקירבה תגדיל את כוונת להגשת עזרה אצל מקבל המסר. בעצם הרעיון הגדול הוא שניתן באמצעות שינוי בשפה (שימוש סמל ויזואלי), לשנות לא רק תחושה אלא גם כוונת התנהגות.
קרן וסטרייך
מנחה: ד״ר תמר אשורי
עבודת התזה שלי היא מטא-אנליזה למחקרי חשיפה עצמית אונליין בעשור האחרון (2010-2019),
במסגרת המחקר נסקרו מעל 400 מאמרים בנושא (315 מתוכם נכללו לבסוף בקורפוס), כדי להבין מה נחקר עד היום בנושא החשיפה העצמית אונליין בהיבטים שונים ולהציע כיווני מחקר עתידיים. בין השאר נבדקו שיטות המחקר, מספר הנחקרים, התרבויות בהן נחקר הנושא, הדיסציפלינות, אוכלוסיות המחקר, יתרנות וחסרונות והגורמים להם ועוד.
שיר ירדן
מנחה: ד״ר תמר אשורי
עבודת התזה שלי עוסק בסקירת ספרות ענפה של מחקרים שנערכו בעשור האחרון בהקשר של חשיפה עצמית אונליין. בשלב הראשון, המחקר כולל קריאה, ניתוח וקידוד נתונים של 315 מאמרים מהעשור האחרון בהם נחקר נושאים הקשורים לחשיפה עצמית ברשת.
